
שני חודשי הקיץ — תמוז ואב — נושאים עמם את הזיכרון הכואב של חורבן בית המקדש, אך גם זרע של תקווה ונחמה. מסע דרך ימי בין המצרים ומשמעותם בעבודת ה'.
החודשים תמוז ואב נחשבים במסורת ישראל לחודשים של אבל ומשבר לאומי. בהם אירעו רבים מן האסונות הגדולים בתולדות העם, ובמיוחד חורבן שני בתי המקדש. ובכל זאת, מתוך עומק האבל, צומחת בחודשים אלו גם נחמה ותקווה, והם מלמדים אותנו על היכולת להפוך כאב לעבודה רוחנית ולתיקון.
חודש תמוז כולל את צום שבעה עשר בתמוז, יום שבו לפי המסורת אירעו חמישה דברים קשים לעם ישראל. בין השאר, ביום זה הובקעה חומת ירושלים בתקופת החורבן, ובו נשתברו לוחות הברית הראשונים בעקבות חטא העגל. צום זה פותח תקופה של שלושה שבועות הקרויים "ימי בין המצרים", הנמשכים עד תשעה באב.
הביטוי "בין המצרים" לקוח מן הפסוק במגילת איכה, "כל רֹדפֶיה השיגוה בין המצרים". בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות מסוימים, שמתעצמים ככל שמתקרבים לתשעה באב. זוהי תקופה של התבוננות פנימית, שבה אנו מתבוננים בסיבות שהביאו לחורבן ובדרכים לתקנן.
חודש אב הוא ליבה של תקופת האבל. עם תחילתו, נוהגים למעט בשמחה, כביטוי ההלכתי "משנכנס אב ממעטין בשמחה". תשעת הימים הראשונים של החודש מתאפיינים במנהגי אבלות נוספים, והם מגיעים לשיאם ביום התשיעי — תשעה באב.
תשעה באב הוא יום הצום הכבד והעצוב ביותר בלוח השנה היהודי. לפי המסורת, בו נחרבו שני בתי המקדש, וכן אירעו בו אסונות נוספים לאורך הדורות. ביום זה נוהגים מנהגי אבלות כבדים, יושבים על הארץ או על כיסא נמוך, וקוראים את מגילת איכה המתארת את חורבן ירושלים בלשון נוגה ומכמירת לב.
אך חז"ל לימדו אותנו מבט עמוק: הם ייחסו את חורבן הבית השני ל"שנאת חינם" שפשטה בעם. מכאן שהתיקון לחורבן הוא דווקא אהבת חינם — חיזוק האחדות, הוויתור והדאגה לזולת. ימי בין המצרים אינם רק ימי אבל פסיביים, אלא קריאה לעבודה פעילה על מידות האדם וקשריו עם הסובבים אותו.
למרות אופיו הכבד, חודש אב טומן בחובו גם זרע של אור. המסורת מלמדת כי המשיח נולד, כביכול, בתשעה באב — רעיון המבטא את האמונה שמתוך עומק החורבן צומחת הגאולה. עוד מלמדים חכמים שבעתיד ימי האבל יהפכו לימי שמחה וששון. הכאב אינו סוף הדרך, אלא תחנה בדרך אל התיקון.
מעט אחרי שיא האבל, באמצע חודש אב, חל יום ט"ו באב, שחז"ל תיארו כאחד הימים השמחים שהיו לישראל. יום זה מסמל את המהפך מאבל לשמחה, מן הריחוק אל הקרבה. הניגוד החד בין תשעה באב לבין חמישה עשר בו, בתוך אותו חודש עצמו, מלמד על תנועה רוחנית עמוקה — היכולת לקום מן השבר ולמצוא שמחה ואחדות מחודשת.
תמוז ואב מלמדים אותנו ששברון לב יכול להיות נקודת פתיחה לצמיחה. הם מזמינים אותנו לא להדחיק את הכאב הלאומי וההיסטורי, אלא להתבונן בו, ללמוד ממנו, ולפעול לתיקון. דרך אהבת חינם, חיזוק האחדות ושאיפה לבניין מחודש, הופכים חודשי האבל לחודשים של תקווה ונחמה.
פרשת שבועפרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב. מילה אחת מחברת בין תוכחתו של משה ובין קינת ירמיהו.
מערכת להתענג · 28.06.26 · 2 ד׳
תשעה באבחמישה עינויים, איסור רחיצה וסיכה, ודיני התפילה — מה נוהג בתענית ציבור חמורה ומה ביחיד הרגיל.
מערכת להתענג · 25.06.26 · 2 ד׳
הלכהכיצד משפיע מעמד הסעודה כסעודת מצווה על דיני השמחה בימי ספירת העומר ובין המצרים, ומה ראוי לברר.
מערכת להתענג · 25.06.26 · 2 ד׳
הלכההלכות צום שבעה עשר בתמוז: תחילת הצום וסיומו, דין השוכח ואכל, ופתיחת ימי בין המצרים.
מערכת להתענג · 25.06.26 · 2 ד׳
אמונהמדוע יושבים בסוכה שבעה ימים, מה מסמלת הדירה הארעית, וכיצד הסכך הפשוט מלמד אותנו על ביטחון בבורא.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
פסחמדוע אוכלים מרור בליל הסדר, כיצד מאכל מר הופך לסמל של זיכרון ותקווה, ומה מלמדת אותנו מרירות העבר.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
חנוכהמדוע מדליקים נרות שמונה ימים בחנוכה, מה מסמל פרסום הנס, וכיצד נר קטן מנצח חשכה גדולה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
אמונהמדוע אוכלים מצה בפסח, מה מסמל הבצק שלא הספיק להחמיץ, וכיצד הופך מאכל פשוט לסמל של אמונה, ענווה וגאולה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
סוכותלולב, אתרוג, הדס וערבה — ארבעה מינים שונים המתאחדים ליד אחת. מה מסמל כל מין, ומדוע נוטלים אותם יחד בסוכות.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳
חגיםמהו השופר, מדוע תוקעים בו דווקא בראש השנה, ומה מבקש הקול הפשוט הזה לעורר בלבנו לקראת ימי הדין והתשובה.
מערכת להתענג · 22.06.26 · 2 ד׳