פרשת נח: "צדיק בדורותיו" — שבח או גנאי? והניגוד הגדול לאברהם

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). רש"י מביא שתי דרכים בדברי חז"ל בביאור המילה "בדורותיו": יש שדורשים אותה לשבח — אם בדור רשע היה צדיק, קל וחומר בדור של צדיקים; ויש שדורשים לגנאי — רק לפי דורו היה צדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

נח מול אברהם

ההשוואה לאברהם מאירה נקודה עמוקה. כשהקב"ה מודיע לנח על המבול — נח בונה תיבה ומציל את עצמו ואת ביתו, אך אינו מתפלל על דורו. לעומתו, כשהקב"ה מגלה לאברהם על הפיכת סדום — אברהם "ניצב לפני ה'" ומתחנן: "הַשֹּׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?". אברהם נושא באחריות גם לרשעים.

הקשת בענן ניתנה כאות ברית: "וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן... זָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי". אך הלקח לדורות הוא בהבדל שבין הצדיק ש"מציל את עצמו" לבין המנהיג שדואג לכולם.

הלקח: צדקות אמיתית אינה מסתפקת בהצלה עצמית. היא מתפללת, נושאת באחריות, ומבקשת רחמים גם על הזולת.