סעודה שלישית — זמנה, דיניה ומעלתה המיוחדת

סעודה שלישית, הנקראת בפי רבים 'שלוש סעודות', היא הסעודה השלישית מבין שלוש סעודות השבת. זמנה ביום השבת לאחר חצות היום, והיא מן המצוות החביבות שהפליגו בהן חכמים ומקובלים. יש בה דינים מיוחדים, הן בזמנה הן באופן קיומה, ולכן ראוי לעמוד על פרטיה.

זמנה

זמן סעודה שלישית הוא דווקא לאחר חצות היום. הסועד אותה קודם חצות לא יצא ידי חובה, מפני שעדיין הוא זמנה של סעודת הבוקר (סעודה שנייה), ואין מקיימים שתי סעודות בזמן אחד. לכן ימתין עד שיעבור חצות, ואז יסעד סעודה שלישית. נכון שלא לאחרה עד סמוך מאוד לשקיעה, אך אם נמשך היום, אפשר לקיימה כל זמן שעדיין יום.

הפסקה מן הסעודה הקודמת

מי שהאריך בסעודת הבוקר עד לאחר חצות, ורוצה לקיים את שתי הסעודות בבת אחת, אינו יכול — שכן צריך הפרש בין סעודה לסעודה. לפיכך יסיים את סעודת הבוקר, יברך ברכת המזון, יפסיק מעט, ואז יחזור ויטול ידיו ויסעד סעודה שלישית. ויש בזה פרטים, ויש להחמיר בדבר.

על מה סועדים

• לכתחילה ראוי לסעוד סעודה שלישית על הפת, ובלחם משנה ככל הסעודות.
• אם אינו יכול לאכול פת, יש המקילים לצאת ידי חובה במיני מזונות.
• בשעת הדחק יש מי שמיקל אף בפירות או בבשר ודגים, אך המנהג הנכון להשתדל מאוד בפת.

מי שאינו רעב

קושי מצוי הוא במי ששבע מסעודת הבוקר ואינו יכול לאכול פת בסעודה שלישית. עצה נכונה היא להניח מקום בקיבתו, ולא להרבות יתר על המידה בסעודת הבוקר. מי שבאמת אינו יכול לאכול פת, יסמוך על המקילים במזונות, ויאכל לפחות כשיעור החשוב, כדי לקיים את המצווה. אכילה גסה אינה עונג ואינה מצווה, אך השתדלות לאכול מעט פת לכבוד המצווה ראויה.

שיעור האכילה

לכתחילה יאכל בסעודה שלישית כשיעור הראוי לסעודה, היינו יותר מכזית פת, וטוב שיאכל כביצה או יותר, כדי שייחשב סעודה. הממעיט מאוד מן השיעור, ספק אם קיים את המצווה כראוי. לכן ישתדל לאכול שיעור הגון ככל יכולתו.

מעלתה המיוחדת

הפליגו חכמים ומקובלים במעלת סעודה שלישית. אמרו שהיא עת רצון מיוחדת, ושיש בה השפעה רוחנית גדולה. נהגו ישראל להאריך בה בזמירות ובדברי תורה, ולשבת בה במתינות סמוך לצאת השבת. רבים נוהגים לאוכלה בציבור בבית הכנסת או בבית המדרש, מתוך דברי תורה ושירה.

הבדלי מנהג

• בני אשכנז נוהגים לעתים להסתפק בסעודה קלה, אך מהדרים בפת ולחם משנה.
• בני ספרד, על פי כתבי המקובלים, מהדרים מאוד בסעודה שלישית בפת ובכוונות מיוחדות.
• בשני המנהגים עיקר הדין לסעוד על הפת, וההידור להאריך בזמירות ודברי תורה.

סמוך לצאת השבת

סעודה שלישית נמשכת לעתים עד סמוך לצאת השבת, ויש לדעת שאסור לאכול ולשתות לאחר שקיעת החמה ביום השבת אם לא קיבל עליו עוד את השבת — אלא הדינים בזה כפי ההלכה. בפועל, נכון לסיים את עיקר האכילה קודם השקיעה, ולאחר מכן רשאי להמשיך בזמירות. את ברכת המזון אפשר לברך אף לאחר צאת השבת, ובלבד שהתחיל הסעודה ביום.

נמצא שסעודה שלישית היא מצווה חביבה ועת רצון, וכל המהדר בה בפת ובדברי תורה זוכה לעונג שבת שלם. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.