
יסודות מלאכת הכותב והמוחק בשבת: מהי כתיבה אסורה, מספר האותיות, וכתיבה שאינה מתקיימת.
מלאכת ה'כותב' נמנית בין ל"ט אבות המלאכות, ומקורה במלאכת המשכן — שכן היו רושמים סימנים על קרשי המשכן כדי לדעת את סדר הרכבתם, וכן היו כותבים על היריעות. לצידה עומדת מלאכת ה'מוחק' — מחיקת כתב על מנת לכתוב במקומו. שתי מלאכות אלו עוסקות ביצירה ובהסרה של רישום קבוע בעל משמעות.
מן התורה, החיוב על מלאכת כתיבה הוא בכותב שתי אותיות לפחות, שכן שתי אותיות יכולות לשמש כמילה או כסימן בעל תוכן. כתיבת אות אחת בלבד אסורה אף היא מדברי חכמים. כמו כן, אין הבדל בין כתיבה בלשון הקודש לבין כתיבה בכל לשון אחרת, וכן בין כתיבה ביד לבין שימוש בכלים. גם ציור צורות ושרטוט תרשימים נכללים בגדר הרחב של המלאכה לפי הפוסקים.
יסוד חשוב במלאכה זו הוא ההבחנה בין כתב המתקיים לבין כתב שאינו מתקיים. כתיבה בדבר שאינו מתקיים — כגון כתיבה באצבע על חלון מאודה, או באוויר, או במשקה — אסורה מדברי חכמים אך אין בה חיוב מן התורה, שכן אין זו כתיבה של קיימא. לעומת זאת, כתיבה בדיו או בעיפרון על נייר היא כתיבה גמורה. הבחנה זו ממחישה שעיקר המלאכה הוא ביצירת רישום בעל קביעות.
חכמים גזרו וחיזקו את גדרי המלאכה גם במצבים שאינם כתיבה גמורה. בעולם המודרני התעוררו שאלות רבות הקשורות למלאכה זו: הקלדה במחשב או בטלפון, חתימה, צילום, ושימוש במכשירים הרושמים נתונים. מעבר לשאלת הכתיבה עצמה, השימוש במכשירים אלו כרוך לרוב גם באיסור הפעלת חשמל. לכן ההנהגה המקובלת היא להימנע לחלוטין מכל פעולת רישום וכתיבה בשבת.
מלאכת המוחק נוגעת לא רק למחיקת כתב לצורך כתיבה אחרת, אלא עוררה גם דיונים בנוגע לפתיחת אריזות מזון שעליהן מודפסות אותיות, כאשר הפתיחה קורעת או מפרידה את האותיות. הפוסקים דנו בפרטי הדברים, וההכרעה תלויה באופן הפתיחה ובמהות האריזה. אלו פרטים מעשיים המתעוררים בכל שבת, וראוי ללמדם.
ההימנעות מכתיבה בשבת מבטאת רעיון עמוק: ימי השבוע הם ימי היצירה והפעילות, שבהם האדם רושם, מתעד ובונה את עולמו. השבת היא יום של מנוחה מן היצירה, שבו הקולמוס נח. גם מי שכל פרנסתו בכתיבה ובמסמכים, מניח הכול ביום הקדוש. הדברים שהובאו כאן הם יסודות מוסכמים בלבד, ופרטי המלאכה הרבים, ובפרט בשאלות מודרניות, דורשים בירור הלכתי.
למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
הלכה
הלכה
שבת„מעין עולם הבא” כינו חז״ל את השבת — יום שבו מאיר בעולם הזה אור הנצח, וטעימה מן העידון השמור לצדיקים.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
בריאותכיצד יום המנוחה שהעניקה לנו התורה משיב את הנפש ומרפא את הגוף, ומהו סוד המנוחה השבתית שאינה רק חדילה ממלאכה
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל