הלכות ראש השנה — יום הדין, תקיעת שופר ומנהגי הסימנים

ראש השנה הוא יום הדין, שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב״ה ונידונים על מעשיהם. הוא ראש לשנה ותחילתה, ובו נחתמים דברים רבים לשנה הבאה. שני ימים אנו חוגגים אותו, בא׳ ובב׳ בתשרי, ומרכזו הוא מצוות תקיעת השופר, תפילות מיוחדות וחשבון נפש. במאמר זה נבאר את שורש היום, את מצוות השופר, את התפילות ואת מנהגי החג. ראש השנה פותח את עשרת ימי התשובה, ולכן הוא משלב יראה ורצינות של יום דין עם ביטחון ושמחה בחסדי הבורא, וכך ראוי לגשת אליו.

ראש השנה כיום הדין

אמרו חז״ל שבראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, והקב״ה דן את כל הברואים על מעשיהם. נפתחים שלושה ספרים: של צדיקים גמורים הנכתבים ונחתמים לחיים, של רשעים גמורים, ושל בינוניים התלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים. לכן ראוי לאדם לראות עצמו כמחצה זכאי ומחצה חייב, וכל מעשה טוב שיעשה בימים אלו עשוי להכריע את דינו לכף זכות. עם זאת, ישראל בטוחים בחסדי בוראם, ולכן אוכלים ושמחים ביום טוב מתוך אמונה שהקב״ה יזכם בדין.

שורש היום ומקורו

נאמר בתורה בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש, ונאמר יום תרועה יהיה לכם. חז״ל מסרו שראש השנה הוא יום הדין, שבו נפתחים שלושה ספרים — של צדיקים גמורים, של רשעים גמורים, ושל בינוניים התלויים ועומדים עד יום הכיפורים. לכן הוא יום של יראה ותשובה, ובד בבד יום טוב שבו סועדים ושמחים מתוך ביטחון בחסדי ה׳.

מצוות תקיעת השופר

עיקר מצוות היום היא שמיעת קול השופר. תוקעים בשופר של איל כפוף, זכר לעקדת יצחק ולהמלכת ה׳. עיקרי הדינים:

• המצווה היא לשמוע את קול השופר, ולכן מברך התוקע לשמוע קול שופר, ואף השומעים מכוונים לצאת ידי חובה.
• שלושה סוגי קולות: תקיעה (קול פשוט ארוך), שברים (שלושה קולות בינוניים) ותרועה (קול מקוטע).
• תוקעים מנין קולות קבוע, ובסך הכל מאה קולות ביום, לפי המנהג.
• מברכים שהחיינו קודם התקיעות ביום הראשון, וביום השני יש הנוהגים ללבוש בגד חדש או להביא פרי חדש.

מתי אין תוקעים

כאשר ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים בשופר, גזירה שמא יטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים. במקרה זה עיקר עבודת היום היא בתפילה ובאמירת פסוקי המלכויות, זכרונות ושופרות.

תפילות היום

תפילות ראש השנה ארוכות ומיוחדות, ומרכזן במלכת ה׳ על העולם. עיקרי התפילות:

• בתפילת מוסף אומרים שלוש ברכות מיוחדות — מלכויות, זכרונות ושופרות — ובכל אחת עשרה פסוקים.
• אומרים ובכן תן פחדך ומבקשים על מלכות ה׳ בעולם.
• מרבים בפיוטים ובסליחות, ובאמירת אבינו מלכנו.
• נוהגים לחתום בכתיבה וחתימה טובה, ומברכים זה את זה לשנה טובה תכתבו ותחתמו.

מנהגי הסימנים בליל ראש השנה

נהגו לאכול בליל ראש השנה מאכלים המרמזים לברכה טובה, כסימן טוב לשנה הבאה. עיקרי המנהג:

• טובלים את החלה או התפוח בדבש, לסימן שנה מתוקה, ואומרים יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
• אוכלים רימון, ואומרים שנרבה זכויות כרימון.
• אוכלים ראש של דג או של כבש, לסימן שנהיה לראש ולא לזנב.
• יש הנמנעים ממאכלים חמוצים או מרים בימים אלו, כסימן טוב.

המנהגים בסימנים רבים ומגוונים לפי העדות, ועיקרם לעורר את הלב לתפילה ולבקשה על שנה טובה. אין הסימנים עיקר, אלא התפילה והכוונה שבלב.

תשליך

נהגו ללכת ביום הראשון של ראש השנה (או ביום השני אם הראשון חל בשבת) אל שפת נהר או מקווה מים ולומר את סדר תשליך, ובו הפסוקים ותשליך במצולות ים כל חטאתם. המנהג מסמל את השלכת החטאים ואת הבקשה על רחמים. אין באמירת תשליך מחילת עוונות ממילא, אלא היא עוררות לתשובה.

שני ימי החג ודיניו

ראש השנה נחוג שני ימים, אף בארץ ישראל, ושני הימים נחשבים כיום ארוך אחד מבחינות מסוימות. עיקרי הדינים:

• אסור בכל מלאכה כדין יום טוב, מלבד מלאכת אוכל נפש המותרת.
• אין אומרים הלל בראש השנה, מפני שהוא יום דין ואימה, ואין ראוי לומר שירה כשספרי חיים ומתים פתוחים.
• נוהגים להרבות בתורה ובתפילה ולמעט בשיחה בטלה, ולנהוג ביום קדושה ורצינות.
• מרבים בצדקה ובמעשים טובים, שכן תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

עשרת ימי תשובה

מראש השנה ועד יום הכיפורים הם עשרת ימי תשובה, ימים שבהם הקב״ה קרוב לשבים. בימים אלו מוסיפים בתפילה בקשות מיוחדות, כזכרנו לחיים והמלך הקדוש, ומרבים בתשובה, בתפילה ובמעשים טובים. אמרו חז״ל דרשו את ה׳ בהמצאו, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם התשובה מתקבלת ביתר שאת.

שאלות נפוצות

מי שאינו יכול לבוא לבית הכנסת לשמוע שופר

אדם חולה או מי שאינו יכול לצאת מביתו, ראוי שיביאו לו בעל תוקע לביתו שיתקע לו ויוציאו ידי חובה. אם אין אפשרות, יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג, שכן מצוות השופר היא מן התורה.

האם מותר לישון ביום ראש השנה

יש שנמנעו משינה ביום ראש השנה, לפי שהוא יום הדין וראוי לעסוק בו בתורה ובתפילה. מי שצריך לישון כדי שלא יתבלבל בתפילה — מותר, ובלבד שלא יבלה את היום בבטלה.

מה עיקר עבודת היום

עיקר היום הוא המלכת ה׳ על העולם, תשובה, ותפילה מתוך יראה ואהבה. הסימנים והמנהגים הם רק כלי לעורר את הלב, והעיקר הוא כוונת הלב ותשובה אמיתית.

סיכום

ראש השנה הוא יום הכתרת ה׳ למלך על העולם ויום הדין לכל באי עולם. תקיעת השופר מעוררת את הלב לתשובה, והתפילות והמנהגים מכוונים אותנו לבקש שנה טובה ומתוקה. ראוי לכל אדם לגשת ליום זה מתוך יראה ותקווה, לחזור בתשובה שלמה, ולזכות להיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים לשנה טובה ומבורכת.