בין המצרים ותשעה באב — הלכות ימי האבלות על החורבן

בין המצרים הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם אירעו צרות רבות לישראל, ובראשן חורבן שני בתי המקדש. שם הימים נלקח מן הפסוק כל רודפיה השיגוה בין המצרים. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב. במאמר זה נסקור את דיני שלושת השבועות, תשעת הימים, ושל תשעה באב עצמו.

שורש האבלות ומקורה

ארבעה צומות נקבעו על חורבן בית המקדש: שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה חומת ירושלים; תשעה באב, שבו חרבו שני המקדשות; צום גדליה; ועשרה בטבת. בין המצרים הם ימי אבל לאומי, שבהם אנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו וגלות שכינה. חז״ל תקנו מנהגי אבלות מדורגים, כדי לעורר את הלב לתשובה ולזכר החורבן.

חמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז ובתשעה באב

המשנה מונה חמישה דברים שאירעו בכל אחד משני התאריכים. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, בטל קרבן התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ בחטא המרגלים, חרב הבית בראשונה ובשנייה, נלכדה העיר ביתר, ונחרשה ירושלים. מכאן שימים אלו מסוגלים לפורענות, ולכן הרבו בהם חכמים במנהגי אבלות ובזהירות.

שלושת השבועות

מן צום שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב נוהגים מנהגי אבלות. עיקרי הדינים בשלושת השבועות:

• אין נושאים נשים ואין עושים שמחות של נישואין.
• אין מסתפרים ומגלחים (למנהג האשכנזים מתחילת שלושת השבועות, ולמנהג הספרדים בעיקר בשבוע שחל בו).
• נמנעים משמיעת כלי זמר ומריקודים.
• נמנעים מלברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש, ולכן דוחים קניות אלו לאחר תשעה באב או עושים אותם בשבת.

שבעה עשר בתמוז

שבעה עשר בתמוז הוא צום מעלות השחר עד צאת הכוכבים. מותר בו ברחיצה, בסיכה ובנעילת הסנדל, ואיסורו הוא רק באכילה ובשתייה. חולים, מעוברות ומיניקות שיש להם צער יתייעצו עם מורה הוראה, שכן בצום זה יש הקלות שאין בתשעה באב.

תשעת הימים

מראש חודש אב מתחזקת האבלות, כמאמר חז״ל משנכנס אב ממעטין בשמחה. עיקרי דיני תשעת הימים:

• נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין, חוץ מסעודת שבת ומסעודת מצווה.
• אין מכבסים בגדים ואין לובשים בגדים מכובסים, מלבד לצורך שבת.
• נמנעים מרחיצה של תענוג, ומקילים ברחיצה לצורך ניקיון.
• אין בונים בניין של שמחה ואין נוטעים נטיעות של תענוג.
• נמנעים מקניות ומעסקים של שמחה, ומדברים המשמחים.

ערב תשעה באב והסעודה המפסקת

בסעודה האחרונה קודם הצום, הנקראת סעודה המפסקת, נוהגים לאכול פת עם ביצה קשה ואפר, ויושבים על הארץ כאבלים. אין אוכלים בה שני תבשילים, ונמנעים מבשר ומיין. מי שאוכל בסעודה זו בשמחה ראוי לו שיזכור את גודל האבל.

תשעה באב וחמשת העינויים

תשעה באב הוא צום מן הערב ועד צאת הכוכבים של המחרת, ונוהגים בו חמשה עינויים, כמו ביום הכיפורים:

• אסור באכילה ובשתייה.
• אסור ברחיצה.
• אסור בסיכה (משיחת הגוף בשמן וכדומה של תענוג).
• אסור בנעילת הסנדל, ונועלים נעלי בד או גומי שאין בהם עור.
• אסור בתשמיש המיטה.

בנוסף, נוהגים לשבת על הארץ או על ספסל נמוך עד חצות היום, נמנעים מלימוד תורה (חוץ מדברים המותרים כספר איכה, הלכות אבלות וקינות), ואין מברכים שלום זה לזה. בלילה קוראים את מגילת איכה ואומרים קינות, וכן בבוקר אומרים קינות רבות. אין מניחים תפילין בשחרית של תשעה באב, מפני שהם נקראים פאר, ומניחים אותם במנחה. מחצות היום מתחילים להקל מעט מנהגי האבל, ומאחר חצות יושבים על כסא רגיל.

שבת חזון והפטרותיה

שלושת השבתות שבין המצרים נקראות תלת דפורענותא, על שם הפטרותיהן העוסקות בחורבן ובתוכחה. השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון, על שם ההפטרה חזון ישעיהו. בשבת עצמה אין נוהגים מנהגי אבלות בפרהסיה, שכן אין אבלות בשבת, ואוכלים בשר ושותים יין כרגיל, אף בתוך תשעת הימים.

מוצאי תשעה באב

לאחר הצום ממשיכים מקצת מנהגי האבלות עד חצות היום של עשירי באב, שכן רוב שריפת בית המקדש היתה בעשירי. עיקרי הדינים:

• נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין עד חצות יום עשירי (ולמקצת מנהגים עד הבוקר).
• נמנעים מתספורת, מכביסה ומרחיצה עד חצות יום עשירי.
• מקדשים את הלבנה במוצאי תשעה באב, ונוהגים לטעום קודם דבר מה ולנעול נעליים ולרחוץ פנים.

ראוי לזכור שכל מנהגי האבלות שבימים אלו אינם תכלית לעצמם, אלא אמצעי לעורר את הלב לתשובה, לאהבת חינם ולתיקון המידות שבגללן חרב הבית. חז״ל לימדונו שבית שני חרב בגלל שנאת חינם, ולכן תיקונו הוא בהרבות אהבה ואחדות בין איש לרעהו, ובציפייה כנה לבניין המקדש במהרה.

שאלות נפוצות

מי שאינו בריא, האם חייב לצום בתשעה באב

חולה שאין בו סכנה — יש בזה פרטים, וחולה ממש פטור מן הצום. מעוברות ומיניקות חייבות בצום תשעה באב, אך אם יש חשש לבריאותן יתייעצו עם רופא ומורה הוראה. בצומות הקלים יותר, כשבעה עשר בתמוז, ההקלות רחבות יותר.

האם מותר לרחוץ ידיים בתשעה באב

נטילת ידיים של שחרית נוטלים עד קשרי האצבעות בלבד. הרוחץ לצורך ניקיון, כגון ידיים מלוכלכות, מותר לרחוץ את המקום המלוכלך בלבד, שכן האיסור הוא רחיצה של תענוג.

מה הדין כשתשעה באב חל בשבת

כשתשעה באב חל בשבת, דוחים את הצום ליום ראשון, שכן אין מתענים בשבת (חוץ מיום הכיפורים). בשבת עצמה אוכלים ושותים כרגיל ואין נוהגים אבלות בפרהסיה.

סיכום

ימי בין המצרים הם ימי חשבון נפש ואבל על חורבן בית מקדשנו וגלות השכינה. מנהגי האבלות המדורגים מכוונים את הלב לזכור את החורבן ולצפות לגאולה. אמרו חז״ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. ראוי לנצל ימים אלו לתשובה, לאהבת חינם ולתיקון הסיבה שבגללה חרב הבית, ונזכה במהרה לראות בבניין ירושלים.