בדיקת חמץ — דיני הבדיקה, זמנה וסדר הברכה

מצוות בדיקת חמץ היא הכנה ראשונה לפסח, ומקורה בדברי חכמים שהצריכו לבדוק את כל המקומות שדרכו של חמץ להימצא בהם, כדי לקיים את איסור התורה של "לא יראה ולא ימצא". אף שמן התורה די בביטול בלב שמסלק את החמץ מרשותו ומבעלותו, תיקנו חכמים בדיקה ממשית, שמא ימצא אדם גלוסקא יפה ויבוא לאוכלה, ומשום שביטול לבדו תלוי בכוונת הלב ואין הכל שווים בו.

זמן הבדיקה

הבדיקה נעשית בליל ארבעה עשר בניסן, בתחילת הלילה מיד לאחר צאת הכוכבים. אסור להתחיל בסעודה או במלאכה גדולה סמוך לזמן הבדיקה, כדי שלא יימשך אדם וישכח לבדוק. מי שלא בדק בלילה — יבדוק למחרת ביום, ומי ששכח לגמרי — יבדוק במשך כל ימי הפסח, ולאחר הפסח בודק את החמץ שאולי נשאר כדי שלא ייכשל בחמץ שעבר עליו הפסח.

סדר הבדיקה והברכה

קודם הבדיקה מברכים "על ביעור חמץ", ונזהרים שלא להפסיק בדיבור שאינו מענייני הבדיקה בין הברכה לתחילתה. נהגו לבדוק לאור נר יחיד, מפני שאורו נוח לבדיקה בחורים ובסדקים. בזמננו יש המוסיפים פנס לבדיקת מקומות שיש בהם חשש שריפה. נהגו להניח פתיתי חמץ קודם הבדיקה — על פי המנהג עשרה פתיתים — כדי שלא תהא הברכה לבטלה אם לא יימצא חמץ, אם כי מעיקר הדין אין זה מעכב.

• בודקים את כל החדרים שהכניסו אליהם חמץ במשך השנה, ובכלל זה מטבח, חדרי אוכל וחדרי ילדים.
• בודקים כיסים של בגדים שמכניסים בהם מאכלים, ובמקום שנהוג — גם רכב.
• חדר שברור שלא נכנס אליו חמץ כלל אינו טעון בדיקה מן הדין, אך נהגו לבדוק כל מקום שיש בו ספק.
• יש לאסוף את הפתיתים בזהירות ולשומרם במקום בטוח עד הביעור למחרת.

ביטול חמץ בלילה

מיד לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ. ביטול זה מתייחס לחמץ שאינו ידוע לו ולא מצאו בבדיקה, ולכן נוסחו "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה" — כל חמץ שלא ראיתי ולא ביערתי יהא בטל וכעפרא דארעא. עיקר הביטול הוא בהבנת המשמעות, ולכן הנוסח שבסידור הוא בארמית, וטוב שיאמרנו גם בלשון שמבין.

הבדל בין הביטול שבלילה לזה שבבוקר

בליל הבדיקה מבטלים רק את החמץ שאינו ידוע, מפני שעדיין משאירים חמץ לאכילה בבוקר. למחרת, לאחר שאוכלים את הסעודה ומבערים את החמץ הנותר, מבטלים ביטול שני וכולל יותר — "בין דחזיתיה ובין דלא חזיתיה" — שמסלק מרשותו את כל החמץ כולו. ביטול הבוקר נאמר בתוך זמן איסור החמץ אך קודם זמן השריפה, ויש להקפיד על סדר הזמנים בכל מקום לפי לוח מדויק.

אדם הנמצא מחוץ לביתו ואין מי שיבדוק במקומו, ימנה שליח לבדוק, או יבדוק במקום שהותו ויבטל את חמצו. מי שיוצא מביתו בתוך שלושים יום קודם הפסח ואינו חוזר עד הפסח חייב לבדוק קודם צאתו, ובתנאים מסוימים אף קודם לכן. דיני שליחות הבדיקה ומינוי אחר במקומו מורכבים, ולמעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.