סדר ליל הסדר — חמשה עשר שלביו ומשמעות מצוותיו

ליל הסדר הוא לב חג הפסח, ובו מקיימים כמה מצוות יחד — אכילת מצה, סיפור יציאת מצרים, ארבע כוסות, ואכילת מרור לזכר עבדות מצרים. כדי שלא יושמט דבר, סידרו הקדמונים את הלילה בחמשה עשר שלבים, הנרמזים בסימן הידוע: קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שלחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.

שלבי הפתיחה

הסדר נפתח בקדש — קידוש על הכוס הראשונה; ורחץ — נטילת ידיים בלא ברכה לפני אכילת הכרפס; כרפס — אכילת מעט ירק הטבול במי מלח, דרך שינוי המעוררת את שאלת הילדים; ויחץ — חציית המצה האמצעית, שאת חלקה הגדול מצניעים לאפיקומן. שלבים אלו מעוררים את הסקרנות ומכינים את הקרקע לסיפור.

מגיד — לב הלילה

שלב מגיד הוא קיום מצוות סיפור יציאת מצרים. בליל זה מצווה לספר ביציאת מצרים ולהאריך בה, ולענות לשאלות הבנים — "והגדת לבנך". פותחים בגנות ומסיימים בשבח, ומגביהים את המצה ומראים את המרור תוך כדי הסיפור. כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ובלבד שיגיע לעיקרי הדברים: פסח, מצה ומרור וטעמם.

• קדש — קידוש וכוס ראשונה.
• מגיד — סיפור יציאת מצרים וכוס שנייה.
• מוציא מצה — ברכה ואכילת המצה כשיעור.
• מרור וכורך — אכילת מרור, ואכילתו יחד עם מצה זכר למקדש.
• צפון — אכילת האפיקומן בסוף הסעודה.

אכילת מצה ומרור

לאחר המגיד באים רחצה — נטילת ידיים בברכה; מוציא מצה — ברכת המוציא וברכת אכילת מצה, ואכילת המצה כשיעור הנדרש; מרור — אכילת המרור בכמות הראויה לאחר טבילתו בחרוסת; וכורך — אכילת מצה ומרור יחד, זכר למנהג הלל בזמן המקדש. שיעורי האכילה והזמן שבו צריך לאוכלם הם פרטים חשובים שיש לדעתם מראש.

הסעודה והסיום

שלחן עורך הוא הסעודה; צפון — אכילת האפיקומן בסוף הסעודה, שהוא זכר לקרבן פסח, ומקפידים לאוכלו קודם חצות הלילה ושלא לאכול אחריו; ברך — ברכת המזון על הכוס השלישית; הלל — אמירת ההלל וכוס רביעית; ונרצה — סיום הסדר בתפילה ובשירה שיתקבל לרצון.

שאלות מצויות: עד מתי מותר לאכול את האפיקומן, מהם שיעורי המצה והמרור המדויקים, וכיצד נוהגים כשנמשך הסדר עד שעה מאוחרת. בכל פרטי הסדר, השיעורים והזמנים למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.