תקופהתקנ״ז–תר״י (1796–1850)
מקוםרוז׳ין וסאדיגורא
ייחודאבי שושלות רוז׳ין, סאדיגורא, בויאן וטשורטקוב
ציוןסאדיגורא, אוקראינה
רבי ישראל פרידמן מרוז׳ין, נינו של המגיד ממזריטש, היה מגדולי האדמו״רים בדורו. הוא נטל את ההנהגה בגיל צעיר, וריכז סביבו חסידים רבים, שהעריצוהו והתייחסו אליו במלכות ובהוד.
דרכו החסידית התאפיינה בהנהגה של ׳מלכות׳ ובחצר מפוארת, מתוך תפיסה שהדר ופאר מרוממים את עבודת ה׳ ואת כבוד שמים. הוא כמעט לא כתב, ותורתו נמסרה בעל פה ובספרי תלמידיו וצאצאיו.
בשל עלילות שווא נאסר בידי השלטון הרוסי, ולאחר מכן נמלט לסאדיגורא שבאוסטריה, שם הקים את חצרו. פרשת מאסרו וגלותו הסעירה את העולם החסידי.
הוא נפטר בג׳ חשוון תר״י בסאדיגורא. ששת בניו הקימו שושלות אדמו״רות גדולות — סאדיגורא, בויאן, טשורטקוב, הוסיאטין ועוד — הממשיכות עד ימינו.