תקופהנפטר תקל״ג (1772)
מקוםמזריטש, ווהלין
רבוהבעל שם טוב
ציוןאניפולי, אוקראינה
רבי דוב בער, המכונה ׳המגיד ממזריטש׳, היה תלמידו המובהק של הבעל שם טוב וממשיך הנהגתו לאחר פטירתו. הוא העמיד את החסידות על יסודות מסודרים והפכה לתנועה רחבת היקף.
בחצרו במזריטש גידל וחינך את גדולי הדור הבא של מנהיגי החסידות — ה׳חבורה הקדושה׳ — ובהם בעל התניא, רבי אלימלך מליז׳נסק, רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב, רבי אהרן הגדול מקרלין ועוד, ושלחם להפיץ חסידות בכל אזור.
תורתו העמוקה, שקובצה בספרים ׳מגיד דבריו ליעקב׳ ו׳אור תורה׳, מבארת את יסודות תורת הבעש״ט בעומק עיוני, ומדגישה את הביטול והדבקות. הוא נודע בקדושתו ובפרישותו.
הוא נפטר בי״ט כסלו תקל״ג, יום שנודע בחסידות כ׳ראש השנה לחסידות׳. תלמידיו הפיצו את החסידות על פני מזרח אירופה כולה.
