רבי משה איסרליש, הנודע בראשי תיבות 'רמ"א', היה מגדולי הפוסקים והמקובלים בקראקא שבפולין במאה השש-עשרה, ומנהיג יהדות אשכנז בדורו. כבר בצעירותו נודע בגאונותו, וכיהן כרב וכראש ישיבה שהעמידה תלמידים רבים.
כאשר חיבר מרן רבי יוסף קארו את השולחן ערוך לפי מנהגי הספרדים, כתב הרמ"א את ה'מפה' — הגהות הפרושות על השולחן כמפה, המביאות את פסקי ומנהגי אשכנז. בזכות חיבור זה התקבל השולחן ערוך כספר ההלכה המאוחד לכלל ישראל, ספרדים ואשכנזים כאחד.
מלבד גדלותו בהלכה עסק הרמ"א גם בפילוסופיה, בקבלה ובחכמות, וחיבר ספרים רבים ובהם 'דרכי משה' ו'תורת העולה'. דמותו שילבה בקיאות עצומה עם ענווה ויראת שמים.
נפטר בל"ג בעומר, ועליו נאמר 'ממשה (בעל הבית יוסף) עד משה (איסרליש) לא קם כמשה'. ציונו בקראקא נפקד עד היום, ורבים לומדים מהלכותיו בכל בית כנסת אשכנזי.
