תקופהתר״ם–תשי״ג (1880–1953)
מקוםירושלים ותל אביב
חיבור עיקרישו״ת משפטי עוזיאל
ציוןהר המנוחות, ירושלים
רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל נולד בירושלים למשפחת רבנים מיוחסת, וכבר בצעירותו התגלה כתלמיד חכם מובהק. הוא כיהן כרבה הראשי של יפו ותל אביב, ואחר כך כרבה של סלוניקי.
בשנת תרצ״ט נבחר לראשון לציון ולרב הראשי הספרדי לארץ ישראל, וכיהן בתפקיד גם עם קום המדינה, כשהיה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. הוא הנהיג בסמכות ובחזון.
חיבורו שו״ת ׳משפטי עוזיאל׳ מצטיין בגישה הלכתית מקיפה ורגישה לצורכי הדור והכלל. הוא נודע באהבת ישראל, בשאיפתו לאחדות ובמסירותו לבניין הארץ.
הוא נפטר בח׳ אלול תשי״ג ונטמן בירושלים. פסיקותיו וחזונו כמנהיג רוחני של הדור נשמרים ונלמדים עד היום.