תקופהתר״פ–תשע״ד (1920–2013)
מקוםבגדד וירושלים
חיבור עיקרישו״ת יביע אומר, יחוה דעת, חזון עובדיה
ציוןסנהדריה, ירושלים
רבי עובדיה יוסף נולד בבגדד ועלה לירושלים בילדותו. כבר בצעירותו התגלה כעילוי מופלא בעל בקיאות עצומה, ולמד בישיבת פורת יוסף אצל רבי עזרא עטייה. הוא כיהן כדיין, כרבה של תל אביב ולבסוף כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל.
הוא נחשב לפוסק הדור בעולם הספרדי, ופעל להשיב את עטרת הפסיקה של מרן השולחן ערוך ליושנה תחת הסיסמה ׳להחזיר עטרה ליושנה׳. סדרות חיבוריו ׳יביע אומר׳, ׳יחוה דעת׳ ו׳חזון עובדיה׳ מצטיינות בבקיאות מופלגת בכל ספרות ההלכה.
הוא הקים את תנועת ש״ס ואת מפעל החינוך התורני הספרדי, ופעל להעצמת הזהות והגאווה של יהדות המזרח. שיעוריו השבועיים, שנמסרו במשך עשרות שנים, ריתקו רבבות.
הוא נפטר בג׳ חשוון תשע״ד, וכ־800 אלף איש ליוו אותו למנוחות בירושלים — ההלוויה הגדולה בתולדות המדינה. פסקיו וחיבוריו הם עמוד התווך של הפסיקה הספרדית בדורנו.