רבי שלום דובער שניאורסון (הרש״ב)

רבי שלום דובער שניאורסון, המכונה הרש״ב, היה האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד. הוא נולד בשנת תרכ״א, בנו של האדמו״ר מהר״ש, ונטל את ההנהגה לאחר פטירת אביו, והנהיג את חסידות חב״ד כשלושים שנה.

בשנת תרנ״ז ייסד בליובאוויטש את ישיבת ׳תומכי תמימים׳, שנועדה להעמיד תלמידים בקיאים בנגלה ובחסידות כאחד, וממנה יצאו רבים ממנהיגי חב״ד לדורות. הוא נודע במאמרי החסידות המעמיקים שלו, ובהם סדרת ׳המשך תרס״ו׳ המפורסמת.

הרש״ב עמד בפרץ מול גזרות השלטון והתנועות שביקשו לפרוץ בגדרי הדת, ופעל רבות למען חיזוק היהדות ברוסיה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעקור מליובאוויטש ולעבור לרוסטוב.

הוא נפטר בב׳ ניסן תר״ף ברוסטוב, שם מנוחתו. בנו יחידו, רבי יוסף יצחק (הריי״צ), מילא את מקומו והמשיך את דרך תומכי תמימים והנהגת החסידות.