תקופהתקופת התנאים, המאה ה־2
מקוםארץ ישראל
רבורבי עקיבא ורבי ישמעאל
ציוןטבריה
התנא רבי מאיר היה מגדולי תלמידי רבי עקיבא ומן הדמויות המרכזיות בדור שלאחר חורבן הבית ומרד בר כוכבא. חכמתו וחריפותו היו כה גדולות, עד שאמרו חז״ל שסתם משנה היא כשיטתו.
הוא נודע בכינויו ׳בעל הנס׳, ומקובל בעם ישראל לנדור צדקה ׳לזכות רבי מאיר בעל הנס׳ בעת צרה ולומר ׳אלהא דמאיר ענני׳, מנהג הקשור בסיפור הצלת אחות אשתו. אשתו הייתה ברוריה, הידועה בחכמתה.
רבו של רבי מאיר בקבלת תורתו היה גם אלישע בן אבויה (אחר), ולמרות שסטה זה מדרך התורה, לא נטש רבי מאיר את רבו ולמד ממנו תורה. עניין זה שימש דוגמה לאהבת תורה ולכיבוד רב.
לפי המסורת מנוחתו בטבריה, וציונו הפך למקום תפילה מן הנודעים בארץ. הילולתו נחוגה בי״ד אייר, פסח שני, ברוב עם.