תקופהתק״ע–תרמ״ג (1810–1883)
מקוםליטא, גרמניה וצרפת
ייחודמייסד תנועת המוסר
חיבור עיקריאגרת המוסר, אור ישראל (בעריכת תלמידו)
רבי ישראל ליפקין מסלנט היה מייסד תנועת המוסר, ומן הדמויות המשפיעות ביותר על עולם התורה בליטא. הוא נודע כגאון בהלכה, אך בחר להקדיש את חייו לתיקון המידות ולעבודת הנפש.
הוא זיהה שלימוד התורה לבדו אינו מספיק לתיקון המידות, וקרא ללימוד סדיר של ספרי מוסר ולעבודה שיטתית על המידות ועל עבודת ה׳ הפנימית. שיטתו התקבלה בישיבות ליטא, ועיצבה דורות של תלמידי חכמים.
הוא הדגיש במיוחד את ענייני בין אדם לחברו, את הזהירות בממון הזולת ובכבודו. סיפורים רבים מתארים את דקדוקו במצוות שבין אדם לחברו ואת גדלות מידותיו.
הוא נפטר בכ״ה שבט תרמ״ג. תלמידיו הפיצו את תנועת המוסר והקימו ישיבות מוסר ברחבי ליטא, ומשנתו נלמדת ומיושמת בישיבות עד היום.