תקופהתקי״ט–תקפ״א (1749–1821)
מקוםוולוז׳ין, ליטא
רבוהגאון מווילנה
חיבור עיקרינפש החיים
רבי חיים מוולוז׳ין היה תלמידו המובהק של הגאון מווילנה, ונחשב לממשיך דרכו ולמעצב עולם הישיבות הליטאי. הוא הבין שיש צורך במוסד תורני שיעמיד לומדי תורה מסורים.
בשנת תקס״ג ייסד את ישיבת וולוז׳ין, ׳אם הישיבות׳, שהפכה לאבטיפוס של הישיבה הליטאית ולמקור שממנו יצאו רוב ישיבות ליטא. הוא הנהיג בה לימוד תורה מסודר ומעמיק לשמה.
ספרו ׳נפש החיים׳ הוא חיבור יסוד בהשקפת עולם התורה, העוסק בערך לימוד התורה, בתפילה, בדבקות ובמבנה העולמות, ומהווה מעין תשובה מסודרת לתורת החסידות. הוא נלמד עד היום כספר השקפה מרכזי.
הוא נפטר בי״ד סיוון תקפ״א. ישיבת וולוז׳ין שהקים ותורתו ב׳נפש החיים׳ עיצבו את פני עולם התורה הליטאי לדורות.