תקופהתרמ״ה–תשכ״ט (1885–1969)
מקוםירושלים
רבוהראי״ה קוק
ציוןהר המנוחות, ירושלים
רבי אריה לוין נולד בעיירה אורלה שברוסיה ועלה לארץ ישראל בצעירותו. בירושלים התקרב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, שקירבו מאוד, ומינה אותו למשגיח בתלמוד תורה עץ חיים.
הוא נודע בעיקר בביקוריו הקבועים אצל אסירי המחתרות בכלא הבריטי בירושלים, שראה בהם בניו ממש, וכן בביקורי חולי הצרעת ומוכי הגורל. אהבתו לכל אדם ומסירותו לזולת הקנו לו את הכינוי ׳צדיק הדור׳ ו׳אבי האסירים׳.
סיפורים רבים נקשרו בענוותנותו ובחסדו: כיצד היה מלווה חולים, מנחם אבלים ומשתתף בצער כל יהודי כאילו היה שלו. ספר ׳איש צדיק היה׳ מתעד רבים ממעשיו.
הוא נפטר בט׳ ניסן תשכ״ט ונטמן בהר המנוחות בירושלים. דמותו נחקקה בזיכרון העם כסמל של אהבת ישראל, ענווה וחסד ללא גבול.