
תשעה באב הוא היום העצוב בלוח השנה, יום חורבן שני בתי המקדש. על אבל היום, קריאת איכה, והתקווה הגנוזה בו.
תשעה באב הוא היום שבו אירעו צרות רבות לישראל: בו נגזר על דור המדבר שלא ייכנסו לארץ בעקבות חטא המרגלים, בו חרבו שני בתי המקדש, ובו אירעו פורענויות נוספות בדורות. "על אלה אני בוכייה" — היום כולו אבל ובכי.
שורש החורבן הוא הריחוק מן הבורא. בית המקדש היה מקום השראת השכינה בעולם, ובחורבנו נסתלקה הקרבה הגלויה. אך דווקא בעומק האבל גנוזה הנחמה: מסורת בידינו שהמשיח נולד בתשעה באב. הלקח עמוק — מתוך השבר עצמו צומחת הישועה, וזרע הגאולה נטמן ברגע החושך הגדול ביותר.
בליל תשעה באב יושבים על הארץ או על כסא נמוך לאור עמום, וקוראים את מגילת איכה בניגון של בכי. אומרים קינות על החורבן ועל צרות הדורות. אין מברכים זה את זה לשלום. בחצות היום נוהגים לקום מן הארץ, שכן מנחם ישראל מתחיל להאיר.
תשעה באב אסור בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש. כמו כן אסור בלימוד תורה (מלבד דברים של אבל), שכן "פיקודי ה' ישרים משמחי לב". הצום מתחיל מן הערב ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת.
תשעה באב מלמד שאסור להתרגל לחיסרון. כשאנו בוכים על ירושלים, אנו מצהירים שהמצב הנוכחי אינו השלמות, ושאנו מצפים לטוב יותר. אך האבל אינו ייאוש — הוא תקווה. "נחמו נחמו עמי" בא מיד לאחר תשעה באב, ללמד שאחר כל חורבן באה בניין, ואחר כל בכי באה נחמה.
תשובהיום הכיפורים הוא יום הסליחה והכפרה. מה כוחו של היום, ומה תפקיד התשובה והווידוי?
מערכת להתענג · 29.06.26 · 2 ד׳
מועדיםבי״ג באדר מתענים זכר לצום שגזרו מרדכי ואסתר — יום של תפילה, אחדות ותשובה שקודם לשמחת הפורים.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
מועדיםהיום שבו הניח נבוכדנצר את המצור על ירושלים — צום, חשבון נפש והזכרון שכל חורבן מתחיל מרחוק.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
מועדיםצום גדליה, בג׳ בתשרי, מציין את רצח גדליהו בן אחיקם וכיבוי גחלת האחרונה של היישוב היהודי בארץ אחרי חורבן הבית הראשון. משמעותו והלכותיו.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 3 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק