
דיני איסור הקפת הראש והשחתת הזקן, איסור כתובת קעקע, ושרט לנפש — והקשרם לחוקות הגויים ולאבל.
בכלל ההרחקה מדרכי הגויים ומאמונותיהם, אסרה תורה מעשים אחדים בגוף האדם הקשורים במנהגי עבודה זרה ובמנהגי אבלות של הגויים. ביניהם: הקפת פאת הראש, השחתת פאת הזקן בתער, כתובת קעקע, ושריטה לנפש המת. דינים אלו מבוארים בשולחן ערוך יורה דעה, ויש בהם פרטים מרובים.
נאמר "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך". איסור הקפת הראש הוא בהשוואת הצדעים לאחורי האוזן ולפדחת. ואיסור השחתת הזקן הוא בגילוח חמש פאות הזקן בתער, שדרך השחתה. הפוסקים ביארו שהאיסור הוא דווקא בתער או בכלי הדומה לו, ולא במספריים שאינם משחיתים כתער.
נאמר "וכתובת קעקע לא תתנו בכם". כתובת קעקע היא הכתיבה בגוף בצבע הנבלע בעור באופן קבוע. איסור התורה הוא דווקא כשכותב ואחר כך מטיל הצבע, או צובע ואחר כך משרט, באופן שנעשה רושם קבוע בבשר. הפוסקים ביארו את גדרי האיסור ובמה הוא תלוי.
אסרה תורה לשרוט בבשר על המת — "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם" — וכן לעשות קרחה בראש על המת. מנהגים אלו היו דרכי אבל של הגויים, שהיו מצערים את גופם דרך אבלות יתרה. התורה הרחיקתנו מהם, ללמד שאבלות ישראל יש לה גבול ומידה, ואין לחבול בגוף.
הראשונים ביארו שכמה מאיסורים אלו שורשם בהרחקה מחוקות הגויים ומדרכי עבודתם. ההשחתה והשריטה היו מנהגי כומרי ע"ז ומנהגי אבל של האומות, והתורה אסרתם הן מצד עצמם והן מצד הדמיון לגויים. כך נקשרים דינים אלו ל"ובחוקותיהם לא תלכו".
דינים אלו נוהגים בכל הדורות, ואינם תלויים במציאות שהשתנתה, שכן הם איסורי תורה מפורשים. בפרט בעניין גילוח הזקן יש להיזהר מאוד, ורבים מן הפוסקים החמירו אף במכונות גילוח מסוימות, ויש לברר את דרך פעולתן. כל אלו דורשים בירור מעשי מדויק.
נמצא שהתורה הקפידה על דמות גופו של האדם ועל הנהגתו אף בענייני אבל, מתוך הבדלה מדרכי הגויים ושמירה על כבוד הבריאה.
למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל