שקיעת החמה — בין השמשות וכניסת היום

שקיעת החמה היא הרגע שבו נעלם גלגל השמש מתחת לאופק במערב. רגע זה הוא נקודת מפנה מרכזית בזמני היום, שכן ממנו מתחיל המעבר מן היום אל הלילה. פרק הזמן שלאחר השקיעה הוא הקרוי 'בין השמשות', והוא בעל חשיבות עצומה בדיני שבת ומועד.

מהי השקיעה

בדומה להנץ, אף בשקיעה מבחינים בין שקיעה מישורית, המחושבת לפי אופק ישר, ובין שקיעה הנראית במקום. בעמקים ובמקומות שיש בהם הרים גבוהים במערב, השמש נעלמת מהעין מוקדם יותר מן החישוב המישורי. לעניין דיני שבת נוקטים לחומרא לפי השקיעה הראויה למקום.

• שקיעה מישורית — לפי אופק ים או מישור ישר.
• שקיעה נראית — מתחשבת בתנאי המקום.
• בדיני שבת מקדימים לחומרא.

בין השמשות

הזמן שמן השקיעה ועד צאת הכוכבים נקרא 'בין השמשות', והוא ספק יום ספק לילה. חכמים נחלקו במשך זמנו ובאופן חישובו. מאחר שמדובר בספק, יש להחמיר בו לשני הכיוונים: בכניסת שבת מקבלים את השבת קודם השקיעה, ובצאת שבת ממתינים עד צאת הכוכבים הוודאי.

במהלך בין השמשות חלים דיני חומרא. כל דבר שיש בו איסור דאורייתא בשבת, אסור כבר מן השקיעה מספק. לכן יש להקדים את הדלקת הנרות ולסיים כל מלאכה קודם השקיעה.

תוספת שבת

מצוה להוסיף מן החול אל הקודש, הן בכניסת השבת והן ביציאתה. תוספת זו נעשית קודם השקיעה, ולכן הדלקת הנרות וקבלת השבת נעשות זמן מה לפני השקיעה ממש. ההקדמה מבטיחה שלא ייכשל אדם במלאכה בזמן הספק.

הנפקות בכניסת שבת ומועד

השקיעה היא הקו האחרון המוחלט לעשיית מלאכה בערב שבת:

• יש לסיים כל מלאכה קודם השקיעה.
• הדלקת הנרות בזמן המקובל קודם השקיעה.
• בין השמשות — להחמיר כיום וכלילה לפי העניין.

סיכום

שקיעת החמה פותחת את פרק בין השמשות, שהוא ספק יום ספק לילה, ובו נדרשת זהירות יתרה בדיני שבת ומועד. ההקדמה בקבלת שבת, ההקפדה לסיים מלאכה קודם השקיעה, וההמתנה לצאת הכוכבים ביציאה — כל אלו נובעים מן הספק שבזמן זה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.