
המילה היא הכלי החזק ביותר שניתן לאדם — לבנות ולהרוס. עיון בחומרת לשון הרע ובמעלת השתיקה, וכלים פשוטים לשמור על הפה.
שלמה המלך אמר במשלי: 'מוות וחיים ביד הלשון'. אין כלי חזק מן הדיבור. במילה אחת אפשר להחיות אדם, לעודד נפש נכאה, להשכין שלום. ובמילה אחת אפשר להמית — לשבור לב, להרוס שם טוב, להבעיר מחלוקת. הכוח העצום הזה ניתן לכל אחד מאיתנו, ועלינו ללמוד להשתמש בו לטובה.
חכמינו השוו את לשון הרע לעבירות החמורות ביותר. מדוע? מפני שהנזק שלה אינו ניתן לתיקון. כפי שאי אפשר לאסוף נוצות שהתפזרו ברוח, כך אי אפשר להשיב מילה שנאמרה. הסיפור עובר מאדם לאדם, מתגלגל ומתעצם, ופוגע באנשים שמעולם לא נפגוש. אפילו דבר אמת, אם נאמר כדי לפגוע או להשפיל, אסור באיסור חמור.
בפרקי אבות נאמר משם רבן שמעון בן גמליאל: 'לא מצאתי לגוף טוב משתיקה'. השתיקה היא גדר ושמירה. מי שרגיל לשתוק במקום שאינו בטוח, ניצל מאלף מכשולים. אין הכוונה להפוך לאדם אילם, אלא לחשוב לפני שמדברים: האם הדבר אמת? האם הוא מועיל? האם הוא נאמר בלב טוב? אם לא — מוטב לשתוק.
ראשית, לקבוע זמן ביום שבו נשמור על הלשון בקפדנות יתרה — ולו שעה אחת. ההצלחה בשעה אחת מחזקת לקראת היום כולו. שנית, לברוח מחברה שבה מדברים רכילות, או להפנות את השיחה לנושא אחר. שלישית, להחליף את לשון הרע בלשון הטוב — להרגיל את עצמנו לספר את שבחו של הזולת, את מעשיו הטובים. הפה שהתרגל לדבר טוב, יתקשה לדבר רע.
שמירת הלשון אינה הימנעות בלבד אלא בנייה. כל מילה טובה היא בניין, כל מחמאה כנה היא תרופה. כשנשתמש בכוח הדיבור לרומם ולא להפיל, נמלא את העולם באור.
חיזוק
חיזוק
מידותהסבלנות היא אבן הפינה של בית רגוע — היכולת לעצור רגע לפני התגובה, ולתת מקום לזולת, היא סוד השלווה בין בני הזוג.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
מידותהכעס נחשב לאחת המידות המסוכנות ביותר לבית היהודי. הרמב״ם וחז״ל מלמדים מדוע יש להתרחק ממנו עד הקצה, וכיצד עושים זאת בפועל.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
חיזוק
מבזק
מבזק