שמיני עצרת: רגל בפני עצמו ודיניו

שמיני עצרת חל בכ"ב בתשרי, מיד לאחר שבעת ימי הסוכות. אף שהוא סמוך לסוכות וקשור אליו, קבעה התורה שהוא "עצרת", ולמדו חכמים שהוא רגל בפני עצמו לכמה עניינים. הבנת מעמדו הכפול — מחד קשור לסוכות, ומאידך יום טוב עצמאי — היא המפתח להבנת דיניו. עיקרי הדינים מבוארים בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרסח ובמשנה ברורה שם.

רגל בפני עצמו

חכמים למדו ששמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו לכמה דברים, ובהם: מברכים "שהחיינו" בקידוש ובהדלקת הנרות של ליל שמיני עצרת, כדין כל יום טוב; אומרים בתפילה ובקידוש "את יום שמיני חג העצרת הזה"; ויש לו קרבן מוסף מיוחד משלו. מבחינה זו אין הוא המשך של סוכות אלא חג עצמאי.

• מברכים שהחיינו על קדושת היום, ולא רק כהמשך לסוכות.
• בתפילות ובקידוש מזכירים את שמו המיוחד של היום.
• בחוץ לארץ שמיני עצרת ושמחת תורה נחוגים בשני ימים, ובארץ ישראל ביום אחד.

הישיבה בסוכה בשמיני עצרת

אחד הנושאים העדינים בשמיני עצרת הוא דין הישיבה בסוכה. בחוץ לארץ, מחמת ספק היום, נהגו לישב בסוכה ביום שמיני עצרת, אך אין מברכים "לישב בסוכה". בארץ ישראל, שבה אין ספק, אין יושבים בסוכה בשמיני עצרת כלל, שכן הוא יום טוב נפרד שאין בו מצוות סוכה.

פרטי דין זה בחוץ לארץ עדינים: יש מנהגים שונים בעניין אכילה ושינה בסוכה ביום זה, וכל קהילה נוהגת כמסורתה. מי שגר בחוץ לארץ צריך לברר את מנהג מקומו ולנהוג על פי הוראת רב, שכן יש כאן שילוב של ספיקא דיומא ושל כבוד היום.

תפילות היום וההזכרות

בתפילות שמיני עצרת אומרים את נוסח יום טוב הרגיל, ומזכירים את שם היום. אין נוטלים בו לולב, שכן מצוות ארבעת המינים נמשכת רק שבעה ימים. כמו כן אין אומרים בו הושענות, שהן שייכות לימי החג עצמם. מאידך, בשמיני עצרת מתחילים להזכיר את הגשם, כפי שיתבאר במאמר על תפילת גשם.

אומרים הלל שלם בשמיני עצרת, כדין יום טוב, וקוראים בתורה בפרשת המתאימה ליום. בחוץ לארץ קריאת התורה של שני הימים נחלקת בין שמיני עצרת לשמחת תורה, ואילו בארץ ישראל הכול ביום אחד.

היחס בין שמיני עצרת לשמחת תורה

בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה הם יום אחד: ביום זה מסיימים את התורה, מתחילים אותה מחדש, עורכים את ההקפות עם ספרי התורה, ומברכים שהחיינו. בחוץ לארץ היום הראשון נקרא שמיני עצרת והשני שמחת תורה, וההקפות וסיום התורה נעשים ביום השני. הבנת חלוקה זו חשובה למי שנמצא בחוץ לארץ או מתארח שם.

חשוב להדגיש ששמיני עצרת אינו "סוף סוכות" גרידא אלא יום של דבקות וחיבה מיוחדת בין הקדוש ברוך הוא לישראל, כפי שדרשו חכמים שהוא כסעודה קטנה שעושה המלך לאוהביו לפני פרידתם. רוח זו צריכה ללוות את הנהגת היום ושמחתו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.