שלוש עשרה מידות הרחמים — מהותן והלכות אמירתן

במרכז תפילות הסליחות ותחנוני הימים הנוראים עומדת אמירת שלוש עשרה מידות הרחמים, הפותחות בפסוק "ה' ה' אל רחום וחנון". מקורן בתורה, בעת שהתגלה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לאחר חטא העגל, ולימדו את סדר התפילה לעת צרה. אמרו חז"ל שברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, ולכן הן יסוד הבקשה והרחמים בכל ימי הסליחות.

מקורן וכוחן

בגמרא (ראש השנה יז) דרשו חכמים שהקדוש ברוך הוא נתעטף כשליח ציבור והראה למשה את סדר התפילה, ואמר לו: כל זמן שישראל עושין כסדר הזה — אינן חוזרות ריקם. דרשו רבותינו שאין הכוונה רק לאמירת המילים, אלא לעשייה כסדר — היינו שהאדם ינהג בעצמו במידות אלו של רחמים, חנינה וארך אפיים כלפי הבריות, ואז תתקבל תפילתו. נמצא ששלוש עשרה המידות אינן נוסחה גרידא, אלא דרך התנהגות שהאדם נדרש לקבל על עצמו.

דבר שבקדושה — אמירה בציבור

אמירת שלוש עשרה מידות כתפילה ובקשה נחשבת כדבר שבקדושה, ולכן אין אומרים אותה אלא במניין של עשרה. כך נפסק בדברי הפוסקים, וכן הביא המשנה ברורה. הטעם, שהן בקשת רחמים מיוחדת המתקבלת בעיקר בכוח הציבור.

• במניין — אומרים את שלוש עשרה המידות בנוסח של תפילה ובקשה.
• ביחיד ללא מניין — אין לאמרן כתפילה, אלא בניגון וטעמי המקרא כקורא פסוקים בתורה.

אמירת היחיד

מי שאומר סליחות ביחידות, או שמתפלל במקום שאין בו מניין, לא יאמר את שלוש עשרה המידות בדרך של בקשה ותחנונים. אלא יש לו שתי דרכים: או שידלג עליהן לגמרי, או שיאמרן בטעמי המקרא כקורא בתורה, ולא כמתפלל. כך מבואר בפוסקים, וכן הדין באמירת קטעי הארמית שבסליחות (כגון "מחי ומסי"), שגם הם נאמרים בעיקר בציבור.

אופן האמירה והעמידה

נהגו לומר את שלוש עשרה המידות בקול רם, בכוונה ובניגון מיוחד. רבים נוהגים לעמוד באמירתן, מפני חשיבותן. בעת אמירת "ה' ה'" יש להפסיק מעט בין שם לשם, ולא לאמרם בבת אחת, כדי לכוון את המשמעות. יש לדקדק שלא לחתוך את התיבות, ולומר כל מידה ומידה בנחת ובכוונת הלב.

כוונת הלב במידות

עיקר העניין שיתבונן האדם במשמעות כל מידה ומידה — "רחום" שמרחם על הבריות, "חנון" שחונן אף את שאינם ראויים, "ארך אפים" שמאריך אפו ואינו ממהר להעניש, "נצר חסד לאלפים" ו"נשא עון ופשע וחטאה". מתוך ההתבוננות, יקבל האדם על עצמו לנהוג אף הוא במידות אלו כלפי חבריו: לרחם, לוותר, לסלוח ולהאריך רוח. זהו פירוש "עושין כסדר הזה" — שילך האדם בדרכי הרחמים.

נמצא שאמירת שלוש עשרה המידות היא הזדמנות כפולה: גם לבקש רחמים מן השמים, וגם לתקן את מידותיו של האדם עצמו. ככל שירבה אדם לנהוג ברחמים עם הבריות, כן ירחמו עליו מן השמים, כמאמר חז"ל "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים".

סיכום ההלכות העיקריות

• שלוש עשרה המידות נחשבות דבר שבקדושה ונאמרות בעיקר בעשרה.
• ביחיד — אין אומרים אותן כתפילה, אלא בטעמי המקרא או מדלגים.
• יש לאמרן בכוונה, בנחת, ולהפסיק בין שני השמות.
• עיקר תכליתן — שהאדם ינהג בעצמו במידות הרחמים.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.