שופטים — צדק צדק תרדוף

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח). חברה מתוקנת נשענת על מערכת משפט ישרה. אך מיד אחר כך באה הדרישה המפורסמת: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים טז, כ). מדוע נכפלה המילה? פירשו רבים: לא רק התכלית צריכה להיות צודקת, אלא גם הדרך אליה. אין משיגים צדק באמצעים שאינם צודקים.

לא תכיר פנים

התורה מזהירה את הדיין: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד" (דברים טז, יט). "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים" — אפילו החכם הגדול, משקיבל טובת הנאה, אינו רואה את האמת לאשורה. הנגיעה האישית מעוורת. לכן דורשת התורה ניקיון מוחלט מכל פנייה.

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ (דברים טז, כ)

מלך מוגבל

אף המלך, השליט העליון, כפוף לתורה. עליו לכתוב ספר תורה ולשאתו עמו: "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (דברים יז, יט), "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו". זהו חידוש עצום: גם בעל הכוח הגדול ביותר אינו מעל החוק. השלטון היהודי אינו עריצות אלא שירות תחת התורה.

וחותמת הפרשה: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח, יג). אל מול הקוסמים והמנחשים של העמים, מצווה ישראל על תמימות ואמונה. לא לרדוף אחר עתידות וכוחות נסתרים, אלא להלך בתום עם הבורא ולעשות את הישר והטוב.