רות המואבייה: הנאמנות שזכתה להיות אם המלכות

בחירה מתוך אובדן

מגילת רות נפתחת בתקופה קשה. רעב פוקד את ארץ ישראל, ואיש בשם אלימלך יורד עם אשתו נעמי ושני בניו אל שדה מואב. שם נושאים הבנים נשים מואביות, ערפה ורות. אך תוך זמן קצר מתרגשת הטרגדיה: אלימלך מת, ואחריו שני הבנים, ונעמי נותרת לבדה, אלמנה שכולה, רחוקה מארצה.

כאשר נעמי מחליטה לשוב לארץ יהודה, היא פונה לשתי כלותיה ומבקשת מהן לחזור לבית אמן ולמצוא את עתידן בעמן. ערפה, לאחר היסוס, מנשקת לחמותה ושבה. אך רות דבקה בנעמי. כאן מתרחש אחד הרגעים המכוננים של המגילה.

אל אשר תלכי אלך

תשובת רות לנעמי היא מן ההצהרות הנשגבות ביותר של נאמנות בכל התנ"ך: "אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך, כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי, באשר תמותי אמות ושם אקבר". במילים אלו מבטאת רות נאמנות מוחלטת, לא רק לחמותה אלא לעם ישראל ולא-להי ישראל.

בחירתה של רות מרשימה במיוחד משום שלא היה לה כל אינטרס חומרי. היא בחרה ללכת עם אלמנה ענייה, אל ארץ זרה, אל עם שלא הכירה, מתוך הזדהות עמוקה ואמונה. רות מגלמת את דמות הגר האמיתי, המצטרף לעם ישראל לא מתוך תועלת אלא מתוך אהבה כנה לדבר ה'.

חסד שמלקטת בשדה

בהגיען לבית לחם, יוצאת רות ללקט שיבולים בשדות, כדי לפרנס את חמותה הזקנה ואת עצמה. היא יוצאת לעבודה מפרכת ומשפילה של ליקוט מתנות עניים, ועושה זאת בענווה ובמסירות. גם כאן מתגלה אופייה: רות אינה מתביישת לעבוד קשה למען חמותה, ואינה מצפה לחיים קלים.

בשדה היא פוגשת את בועז, קרוב משפחתו של אלימלך, איש צדיק וחשוב. בועז שומע על חסדה של רות עם נעמי, על כך שעזבה את ארצה ומולדתה כדי לדבוק בחמותה, ומברך אותה: "תהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו".

חסד של אמת

מגילת רות כולה היא שיר הלל לחסד. נעמי עושה חסד עם כלותיה, רות עושה חסד עם נעמי, בועז עושה חסד עם רות, וכל המעגל נע סביב מידת החסד. חכמים אמרו שמגילת רות נכתבה כדי ללמד את שכר גומלי החסדים. החסד שבמגילה אינו חסד של רגע אלא חסד מתמשך, נאמן, הנעשה מתוך עומק הלב.

הגאולה ובניין הבית

בהדרכת נעמי, פונה רות אל בועז, ובועז, מתוך יושר וצדק, פועל לגאול את נחלת אלימלך ולשאת את רות לאישה. מנישואין אלו נולד עובד, ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד המלך. כך מתגלה בסיום המגילה הסוד הגדול: מן הנכרייה המואבייה, שבחרה בנאמנות ובחסד, יצאה שושלת המלכות של עם ישראל, ומבית דוד עתיד לצאת מלך המשיח.

המסר לדורות

רות מלמדת אותנו כמה דברים גדולים. ראשית, שכוחה של נאמנות אמיתית, הנעשית ללא חשבון של תועלת, הוא עצום ומכריע. שנית, שמידת החסד היא היסוד שעליו נבנית המלכות וההמשכיות של עם ישראל. שלישית, שהמצטרף לעם ישראל מתוך אהבה כנה זוכה למעלה עליונה, עד שמלכות ישראל כולה צומחת ממנו. רות המואבייה, שבחרה לחסות תחת כנפי השכינה, הפכה לאם המלכות, וסיפורה מלמד שאין מעלה גדולה מן הנאמנות ומן החסד הנעשים מתוך לב שלם.