
חמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות, יום בעל משמעות הלכתית הקשורה לפירות הארץ, שזכה לאורך הדורות גם למנהגי שמחה. מאמר על מקורו ומנהגיו.
בחמישה עשר בחודש שבט חל יום המכונה "ראש השנה לאילנות". אף שאין זה חג מן התורה, יש לו משמעות הלכתית של ממש, והוא זכה לאורך הדורות למנהגים מיוחדים הקשורים לפירות הארץ ולחיבת ארץ ישראל. הבנת מקורו ההלכתי ומנהגיו מאירה את ייחודו בלוח השנה.
במשנה נמנים ארבעה ראשי שנים בלוח העברי, ובהם חמישה עשר בשבט כראש השנה לאילנות. בית הלל קבעו שתאריך זה הוא הקובע, וכך נפסקה ההלכה. תאריך זה משמש נקודת חיתוך לעניינים הלכתיים הקשורים לפירות האילן: לחישוב שנות הערלה, שבהם אסור לאכול מפירות העץ בשלוש השנים הראשונות, ולקביעת השנה לעניין המעשרות. מאחר שדיני המעשרות נקבעים לפי שנת הגידול, יש חשיבות לקבוע מתי מסתיימת שנה אחת ומתחילה הבאה לגבי פירות האילן, וזמן זה נקבע בחמישה עשר בשבט.
הסיבה שניתנה במסורת לבחירת תאריך זה היא שעד אז כבר ירדו רוב גשמי השנה, והשרף החדש מתחיל לעלות באילנות, כך שהפירות שיחנטו מכאן ואילך נחשבים לשנה החדשה. כך קושר התאריך בין מחזור הטבע בארץ ישראל לבין דיני התורה.
נהגו בני ישראל לציין את היום בהרבות אכילת פירות, ובמיוחד מן הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. נוהגים להשתדל לאכול ביום זה פרי חדש שלא אכלו ממנו זה זמן, כדי לברך עליו את ברכת "שהחיינו". מנהג זה מבטא הודיה לבורא על מתנת הטבע ועל פירות הארץ, ומחזק את הקשר לארץ ישראל ולברכותיה. כיוון שביום זה ניכרת חיבה יתרה לפירות, נהגו שלא לומר בו תחנון, כדרך ימים שיש בהם מעט שמחה.
במשך הדורות התפתחו מנהגים שונים סביב היום, ויש קהילות שנהגו לערוך בו סדר מיוחד של אכילת פירות בליווי דברי תורה. כל המנהגים הללו נסבו סביב ההכרה בערכם של פירות הארץ ובברכה שבהם.
ראש השנה לאילנות מעורר התבוננות במקומו של עץ הפרי במחשבת ישראל. התורה משבחת את ארץ ישראל בשבעת המינים שנשתבחה בהם, וביניהם פירות אילן רבים, וביום זה מתחזקת ההכרה בחשד הברכה שבארץ. העץ הנושא פרי משמש גם משל לאדם: כשם שהעץ נטוע באדמה ושורשיו מזינים אותו לאורך זמן, כך האדם זקוק לשורשים איתנים של תורה ומעשים טובים כדי לשאת פרי.
כך הופך יום שראשיתו בקביעה הלכתית טכנית הנוגעת למעשרות ולערלה ליום של הודיה, של חיבת הארץ ושל התבוננות מוסרית. חמישה עשר בשבט מזכיר לנו את חובת ההכרה בטוב על מתנות הבריאה, ואת השאיפה להיות כעץ נטוע על פלגי מים הנושא פריו בעתו.
ארץ ישראל
ארץ ישראל
ארץ ישראל
ארץ ישראל
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק