קיום שטרות — כיצד מאמתים את חתימות העדים בבית דין

אף ששטר חתום הוא ראיה חזקה, אין הוא פועל באופן אוטומטי. כאשר הלווה כופר וטוען שהשטר מזויף או שהעדים החתומים אינם אמיתיים, נדרש 'קיום השטר', כלומר אימות חתימות העדים בבית דין. דיני הקיום מבוארים בשולחן ערוך חושן משפט בהלכות קיום שטרות.

מהו קיום השטר

קיום השטר הוא תהליך שבו בית הדין מאמת שהחתימות שעל השטר הן אכן חתימות העדים שנכתב שחתמו. משנתאמתו החתימות, מקבל השטר תוקף מלא, ושוב אין הלווה יכול לטעון שהשטר מזויף. כל עוד לא קוים השטר ויש ערעור עליו, אין גובים בו, שכן יסוד גבייתו הוא אמיתות חתימת העדים.

דרכי האימות

חכמים נתנו כמה דרכים לאמת את חתימות העדים שעל השטר:

• שהעדים עצמם יבואו ויעידו שזו חתימתם ושהם חתמו על אמת.
• השוואת החתימה לחתימה אחרת מאומתת של אותו עד המצויה בבית דין או בשטר אחר שכבר קוים.
• עדות של אנשים אחרים המכירים את חתימת העדים ומעידים שזו חתימתם.

כל אחת מדרכים אלו דורשת דקדוק, ובית הדין הוא המכריע אם די בראיה שהובאה לפניו כדי לקיים את השטר.

מתי אין צורך בקיום

כאשר הלווה אינו מערער על אמיתות השטר, אלא טוען טענה אחרת, כגון שכבר פרע את החוב, אין צורך בקיום, שהרי בעצם טענתו הוא מודה שהשטר אמיתי. דין זה מבוסס על הכלל 'הודאת בעל דין כמאה עדים', שהרי המודה שלווה והשטר נכון, אך טוען שפרע, מודה בקיום השטר ועליו להוכיח את פרעונו.

חשיבות הזהירות בשמירת השטר

מאחר שכוח השטר תלוי באפשרות לקיימו, יש להיזהר בשמירתו מפני קלקול, מחיקה או אובדן. שטר שנמחקו בו חתימות העדים עד שאי אפשר לאמתן עלול לאבד מתוקפו. כן יש להימנע מתיקונים ומחיקות בגוף השטר שעלולים לעורר חשד זיוף ולהכביד על קיומו.

סיכום

קיום השטר הוא הגשר שבין מסמך חתום לבין ראיה שניתן לגבות בה בפועל. כאשר הלווה מערער על אמיתות השטר, על המלווה לקיימו על פי אחת הדרכים שקבעו חכמים, וכל עוד לא קוים אין גובים בו. הכרעה בשאלות אלו מסורה לבית דין מומחה, ולכן בכל מקרה מעשי של ערעור על שטר למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.