קבלת תענית יחיד — מתי וכיצד מקבלים על עצמנו להתענות

תענית של יחיד אינה כתענית ציבור הקבועה בלוח השנה. אדם המבקש להתענות מעצמו — בין מחמת נדר, בין כתשובה, ובין על צרה — צריך לקבל על עצמו את התענית מבעוד יום, שכן בלא קבלה אין שם תענית חלה כלל, ואף אם נמנע מאכילה כל היום אינו נחשב מתענה לעניין הברכות והתפילה.

מדוע צריך קבלה

שנינו שתענית בלא קבלה אינה תענית. הטעם הוא שגדר התענית הוא קבלה והתחייבות, לא רק הימנעות בפועל מאכילה. לכן הנמנע מלאכול מסיבה אחרת — כגון טרדה או מחלה — אינו בכלל מתענה, ואינו אומר נוסחי תענית כעננו. השולחן ערוך באורח חיים (סימן תקסב) קובע שהקבלה היא חלק מהותי, וכן הוא ברמב"ם בהלכות תעניות.

זמן הקבלה ומקומה

עיקר הקבלה הוא בתפילת מנחה של יום שלפני התענית. נוהגים לקבל בסוף תפילת העמידה, לאחר 'אלקי נצור' וקודם 'עושה שלום', באמירה כעין: 'הריני בתענית יחיד מחר'. יש שאומרים נוסח זה גם במחשבה גמורה, אך עדיף לבטא בפה.

• הקבלה צריכה להיות מבעוד יום, קודם שקיעת החמה.
• אם שכח לקבל במנחה — לדעת רבים יכול לקבל אחר כך כל זמן שהוא יום, אך לכתחילה במנחה.
• המקבל אינו צריך לפרט על מה הוא מתענה, אלא די בקבלת התענית עצמה.

היחיד אוכל לאחר הקבלה

נחלקו הפוסקים האם לאחר שקיבל תענית במנחה רשאי עדיין לאכול ולשתות באותו הלילה עד שיעלה עמוד השחר. דעת רבים מן הפוסקים שכן — שהקבלה חלה על היום ולא על הלילה, ולכן אוכל בלילה כרגיל, ובלבד שלא יחזור לישון על דעת לאכול לאחר השינה. ויש הנוהגים בזה דקדוק, וטוב להתנות בשעת הקבלה שאם יקום קודם עמוד השחר יוכל לאכול ולשתות.

במה נבדל יחיד מתענית ציבור

היחיד שקיבל תענית מחמיר על עצמו, אך אין עליו כל החומרות של תענית ציבור. כך למשל אין איסור רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל על יחיד המתענה תענית רגילה. כמו כן עיקר התענית הוא ההימנעות מאכילה ושתייה בלבד. בענייני התפילה — אם התענה כדין, אומר 'עננו' כפי שיתבאר במקומו, ובהפטרה ובקריאת התורה הדינים תלויים בכמות המתענים בבית הכנסת.

תענית שעות

יש מושג של 'תענית שעות' — מי שקיבל עליו שלא לאכול עד שעה מסוימת, או שלא אכל מתחילת היום ובאמצע היום קיבל להמשיך ולהתענות. בזה יש דעות בפוסקים האם נחשב מתענה לומר עננו. הדבר תלוי בפרטים, ולמעשה אין מקילים בזה בלא בירור.

סיכום מעשי

הרוצה להתענות תענית יחיד יקבל עליו במנחה שלפני כן בסוף שמונה עשרה, ויכוון להתענות יום שלם מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. בלא קבלה זו אין כאן תענית כלל. הדברים שונים בפרטיהם בין מנהג אשכנז לספרד, ובין סוגי התעניות.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.