
פרשת ויחי היחידה "סתומה" — צמודה לקודמתה בלי רווח. חז"ל גילו בכך רמז עמוק על הגלות.
פרשת ויחי נפתחת באופן יוצא דופן: בספר התורה אין רווח בינה לבין סוף הפרשה הקודמת — היא "סְתוּמָה". רש"י מביא שני טעמים: "שֶׁנִּסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהִתְחִיל"; ועוד: שביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ — ונסתם ממנו.
יעקב מברך את בניו ואת נכדיו, ובברכותיו הוא רואה את עתיד השבטים לדורות: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב" (בראשית מט). אף שהקץ נסתם, הברכה והאמונה בעתיד נמסרו הלאה.
"וַיְחִי יַעֲקֹב" — דווקא במצרים, בתחילת הגלות, מתוארים שנותיו הטובות. מלמד שאפשר "לחיות" חיים אמיתיים של תורה ומשפחה גם בגלות, כשנשמרת הזהות.
הלקח: גם כש"נסתם" מאיתנו העתיד ואיננו יודעים מה ילד יום, אנו ממשיכים לברך, להאמין ולמסור לדור הבא. החיים האמיתיים נמדדים בנאמנות, לא בידיעת הקץ.
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבועסיכום פרשת קרח עם מקורות: "כי כל העדה כלם קדשים", ניסיון הקטורת, "ותפתח הארץ את פיה", בני קרח שעשו תשובה, "ולא יהיה כקרח וכעדתו", המטה שפרח ועשרים וארבע מתנות כהונה.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק