פרשת אמור: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" — קידוש השם בחיי היומיום

בפרשת אמור מופיע ציווי גדול: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב). מצוות קידוש השם, ולעומתה איסור חילול השם.

לא רק במסירות נפש

אמנם קידוש השם החמור הוא מסירות נפש, אך חז"ל מלמדים שקידוש השם נעשה בעיקר בהתנהגות היומיומית. אומרת הגמרא (יומא פו ע"א): אדם שתלמודו ומשאו-ומתנו נאים, ובריות אומרות עליו "אשרי אביו ורבו שלימדוהו תורה" — הרי זה מקדש שם שמים. וההפך חלילה. יהודי הנוהג ביושר, בנעימות ובאמינות — מקדש את שם ה' בעיני כל רואיו.

בהמשך הפרשה מפורטים מועדי ה': שבת, פסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות — "מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ", זמנים של קדושה ושמחה.

הלקח: כל יהודי הוא "שגריר" של שם ה'. היושר, הנעימות והאמינות שלנו — הם קידוש השם הגדול ביותר בעולם המעשה.