פירוש ברכת ׳אשר יצר׳ — פלא הגוף והודאה על הבריאה

כמה פעמים ביום, לאחר יציאה מבית הכסא ונטילת ידיים, אומר היהודי ברכה מופלאה — ׳אשר יצר את האדם בחכמה׳. זוהי אחת הברכות היחידות שאנו מברכים על פעולה שנחשבת בעינינו כמובנת מאליה לחלוטין. אך דווקא בפשטות הזאת טמון עומק עצום של הכרת הפלא שבגוף האדם, ושל ההודאה על תפקודו התקין המתחדש בכל רגע ורגע. במאמר זה נבאר את הברכה, את מקורה ואת משמעותה העמוקה.

מקור הברכה בגמרא

הגמרא במסכת ברכות מביאה את נוסח הברכה, שתיקנו חכמים להודות על תקינות מערכות הגוף. אמרו חכמים שאם נסתם אחד הפתחים הפתוחים בגוף, או נפתח אחד הסתומים, אי אפשר לאדם להתקיים אפילו שעה אחת. הברכה מודה על האיזון המופלא הזה, המתחדש בכל רגע בלא שנשים לב אליו כלל. מדובר בפלא מתמיד — מיליוני פעולות מתרחשות בגוף בכל רגע, וכולן מכוונות ומדויקות, ודי בשיבוש קטן באחת מהן כדי לסכן את החיים כולם.

ביאור מילות הברכה

• ׳אשר יצר את האדם בחכמה׳ — הגוף אינו מקרה ואינו תוצר של אקראיות, אלא יצירה של חכמה עליונה. כל איבר, כל מערכת, כל תא, מתוכננים בתכלית הדיוק ובחכמה שאין לה שיעור.
• ׳וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים׳ — תיאור מערכות הגוף, הפתחים והחללים, שכל אחד מהם חיוני לתפקוד. הכפילות ׳נקבים נקבים׳ מלמדת על ריבוי המערכות המורכבות.
• ׳גלוי וידוע לפני כסא כבודך׳ — הבורא יודע את כל מנגנוני הגוף לפני ולפנים, ואף את מה שהמדע האנושי טרם גילה ולא יגלה לעולם עד תום.
• ׳שאם ייפתח אחד מהם או ייסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך׳ — האיזון העדין שבין הפתוח והסתום הוא תנאי לעצם החיים, ושיבוש קל בו מסכן הכל.
• ׳רופא כל בשר ומפליא לעשות׳ — חתימה כפולה ועמוקה. ׳רופא כל בשר׳ על הבריאות המתמדת שהבורא נותן, ׳ומפליא לעשות׳ על הפלא הגדול שהנשמה הרוחנית שוכנת בגוף החומרי.

הפלא שבחיבור נשמה וגוף

המפרשים ביארו את החתימה ׳ומפליא לעשות׳ בעומק מיוחד. הפלא הגדול ביותר אינו רק תפקוד הגוף, אלא עצם החיבור בין הנשמה הרוחנית הטהורה לגוף הגשמי — כיצד דבר רוחני שאין לו גוף ולא דמות שוכן בתוך חומר, וכיצד הם פועלים יחד כמקשה אחת. זהו נס מתמיד שאיננו חשים בו כלל, שכן התרגלנו אליו מיום היוולדנו. ברכת ׳אשר יצר׳ מזכירה לנו אותו כמה פעמים ביום, ומחזירה אותנו להתפעלות מן הפלא שבעצם קיומנו.

אילו נסתם נקב אחד מן הפתוחים — אי אפשר לאדם להתקיים אפילו שעה אחת.

ההודאה על הבריאות

ברכת ׳אשר יצר׳ מלמדת אותנו להעריך את הבריאות שאנו מקבלים כמובנת מאליה. רק מי שחלה, אלוקים ישמור, במחלה הפוגעת במערכות אלו — מי שהתקשה בפעולות הגוף הפשוטות ביותר — מבין עד כמה גדולה המתנה של גוף תקין ופועל כשורה. הברכה מזמינה אותנו להודות על הבריאות בכל יום מחדש, ולא לחכות עד שנחסר אותה חלילה. אמרו הצדיקים שראוי לכוון בברכה זו במיוחד, שכן היא הודאה על מתנה יקרה שאין ערוך לה, ורבים אומרים אותה במרוצה בלא לתת דעתם על עומקה.

מדוע כמה פעמים ביום

שלא כברכות רבות הנאמרות פעם ביום, ברכת ׳אשר יצר׳ נאמרת בכל פעם שאדם נצרך לצרכיו. יש בזה חכמה גדולה: הבורא רצה שנודה על הפלא הזה שוב ושוב, שלא נשכח אותו לרגע. כל פעם שאדם חש בתפקוד תקין של גופו, הוא מוזמן לעצור ולהודות. תדירות הברכה הופכת את ההודאה על הגוף לחלק קבוע ומתמיד של חיי היום־יום, ומזכירה בלי הרף מי הוא היוצר ומי הרופא.

למעשה

• יש לומר את הברכה לאחר כל יציאה מבית הכסא, לאחר נטילת ידיים ונקיון הידיים.
• ראוי לומר את הברכה במתינות ובכוונה, ולא במרוצה, ולהתבונן בפלא הגוף ובבריאותו.
• הברכה נאמרת גם בבוקר כחלק מברכות השחר, סמוך לברכת ׳אלוקי נשמה׳.
• יש להיזהר שלא לדבר באמצע הברכה, ולסיימה כראוי במילותיה השלמות.
• מי שכיוון בברכה זו כראוי, ראוי שיתבונן גם בבריאותו הכללית ויודה עליה.

הברכה כתריס בפני שכחת הטוב

אחד מיסודות המוסר היהודי הוא שהאדם נוטה לשכוח את הטוב שהוא רגיל בו. כל עוד הכל מתנהל כשורה, אין אדם חש בחסד המתמיד שהוא שרוי בו, ורק בחסרונו הוא מבין את גודלו. ברכת ׳אשר יצר׳ באה לתקן נטייה זו — היא מכריחה את האדם, כמה פעמים ביום, לעצור ולהודות על תפקוד גופו. בכך היא משמשת תריס בפני כפיות הטובה, ומרגילה את הלב להכיר בטוב באופן קבוע. בעל חובות הלבבות האריך שהכרת הטוב היא שורש עבודת ה׳, שכן מי שמכיר בטובת בוראו בא לאהבו ולעובדו. מסופר על צדיקים שהיו בוכים מרוב התרגשות באמירת ׳אשר יצר׳, מתוך הכרה עמוקה בפלא הגוף ובחסד הבורא. מי שמפנים את מסר הברכה, אינו לוקח עוד את בריאותו כמובנת מאליה, אלא חי מתוך תודעה מתמדת של הודאה, ורואה בכל פעולה תקינה של גופו מתנה מחודשת מאת היוצר.

הכרת הטוב — שורש עבודת ה׳

אחד מיסודות המוסר היהודי הוא שהאדם נוטה לשכוח את הטוב שהוא רגיל בו. כל עוד הכל מתנהל כשורה, אין אדם חש בחסד המתמיד שהוא שרוי בו, ורק בחסרונו הוא מבין את גודלו. ברכת ׳אשר יצר׳ באה לתקן נטייה זו — היא מכריחה את האדם, כמה פעמים ביום, לעצור ולהודות על תפקוד גופו התקין. בעל חובות הלבבות האריך שהכרת הטוב היא שורש עבודת ה׳, שכן מי שמכיר בטובת בוראו בא לאהבו ולעובדו. מסופר על צדיקים שהיו מתרגשים עד דמעות באמירת ׳אשר יצר׳, מתוך הכרה עמוקה בפלא הגוף ובחסד הבורא המתחדש בכל רגע.

ברכת ׳אשר יצר׳ היא שיעור יומי בהכרת הפלא. במקום להתייחס לגוף כמכונה מובנת מאליה שאין בה חידוש, אנו נזכרים כמה פעמים ביום שהוא יצירת פלא של חכמה עליונה, וששכינת הנשמה בתוכו היא נס מתמיד. מי שאומר אותה בכוונה, לומד להודות על הטוב הגדול ביותר — עצם החיים, הבריאות והקיום — ומחדש בכל פעם את התפעלותו מגדלות הבורא ומחסדו המתחדש בכל רגע.