סיום הסעודה — ברכה אחרונה, סילוק השולחן וכיסוי הסכין

לאחר שגמרו את הסעודה ועומדים לברך ברכת המזון, יש כמה מנהגים והנהגות הנוגעים לסיום הסעודה ולכבוד הברכה. הנהגות אלו מבוארות בשולחן ערוך אורח חיים ובמשנה ברורה ובמנהגי הקהילות, ויש בהן טעמים נאים המוסיפים קדושה לשולחן.

סדר הסיום

בסיום הסעודה נוטלים מים אחרונים, ואם הם שלושה או יותר — מזמנים, ואחר כך מברכים ברכת המזון. ראוי לסדר את הדברים כך שלא יהיה הפסק ארוך בין מים אחרונים לברכה. כשמברכים על הכוס, מכינים את כוס היין קודם הברכה.

• נוטלים מים אחרונים סמוך לברכה.
• שלושה ויותר מזמנים תחילה.
• אין מפסיקים הפסק ארוך עד הברכה.

כיסוי הסכין

נוהגים לכסות את הסכין שעל השולחן בעת ברכת המזון, או להסירו. טעם המנהג: השולחן דומה למזבח, ועל אבני המזבח נאמר שלא יונף עליהן ברזל, מפני שהברזל מקצר חיים והמזבח מאריך חיים. עוד נאמר טעם, שלא יבוא אדם מתוך התעוררות הברכה לפגוע בעצמו. בשבת ויום טוב יש שאין מקפידים בזה.

סילוק הפת והשארתה

נחלקו המנהגים אם מסלקים את הלחם מן השולחן קודם ברכת המזון או משאירים אותו. רבים נוהגים להשאיר פת על השולחן בעת הברכה, מפני שאין הברכה שורה אלא על דבר הקיים, ושיהיה לחם שעליו תחול הברכה. אין מסלקים את כל הלחם, אלא משאירים ממנו על השולחן.

שיירי המאכל וכבוד הפת

שיירי לחם שיש בהם כזית אין מאבדים אותם, ויש להיזהר שלא לבזות פת. נוהגים לאסוף את פירורי הלחם ולא להשליכם במקום מאוס. הקפדה זו מבטאת הכרת הטוב על המזון, ומונעת זלזול במתנת הבורא.

השארת השולחן ערוך

יש מנהג טוב להשאיר את השולחן ערוך מעט גם לאחר הסעודה, כדי שאם יבוא עני יוכל ליתן לו מיד, וזה סימן לרצון לתת צדקה ולהכניס אורחים. השולחן הערוך הוא ביטוי לטוב לב ולחסד, ויש בכך מעלה רוחנית.

סיום הסעודה הוא חתימה של כבוד והודאה, ויש בו מנהגים והנהגות המעלים את השולחן לדרגת קדושה. ההכרה בהם מסייעת לסיים את הסעודה כראוי. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.