סדר עדיפויות בביקור חולים — קרוב ורחוק, ראש וטפל

פעמים שאדם עומד בפני כמה אפשרויות של חסד בעת ובעונה אחת, ועליו לדעת את מי להקדים. אף במצוות ביקור חולים יש סדר עדיפויות, הנובע מן הכלל הגדול של התורה בקדימויות שבמצוות.

הקרוב קודם

כלל יסודי הוא ש"קרוביך קודמין". מי שיש לו קרוב חולה — בני ביתו, הוריו, ושאר קרוביו — מצוות הביקור והטיפול בהם קודמת. כן עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת, ועל דרך זה גם בביקור חולים: בני קהילתו ושכניו קודמים לרחוקים. אך אין זה פוטר אדם מן הרחוקים לחלוטין; הקדימות עניינה סדר, לא ביטול. כאשר אפשר לקיים את שתיהן — מקיימים, וכאשר אי אפשר — מקדימים את הקרוב.

כיבוד אב ואם בעת חוליים

כשהורי האדם חולים, מתווספת על מצוות ביקור חולים גם מצוות כיבוד אב ואם. לכן יש לבן זהירות יתרה בטיפול בהוריו החולים, לדאוג לכל מחסורם ולכבדם אף בעת חולשתם. עם זאת, אם הטיפול דורש מומחיות מיוחדת או עלול לפגוע בכבוד ההורה, לעיתים ראוי שאדם אחר יסייע בדברים הקשים, והכל לפי העניין ובהדרכת חכם.

בין חולה לחולה

כאשר יש כמה חולים והאדם אינו יכול לבקר את כולם, יש לשקול:

• חומרת המצב — חולה שמצבו מסוכן או שאין מי שיטפל בו, קודם.
• בדידות החולה — חולה שאין לו מבקרים כלל, קודם למי שמוקף בני משפחה.
• הקרבה — בין קרובים שווים, הקרוב יותר קודם.
• התועלת — מקום שבו ביקורו יביא תועלת ממשית, קודם למקום שבו אין צורך בו.

חולה שאין לו מבקרים

ראוי לתת את הדעת במיוחד על חולים בודדים — מי שאין לו משפחה, גרים בלא קרובים, ואנשים שנשכחו. ביקורם הוא חסד גדול במיוחד, שכן עיקר צרתם אינה רק החולי אלא הבדידות. חכמינו לימדו שכל המבקר את החולה נוטל חלק מחוליו ומקל עליו, וקל וחומר במי שאין לו אדם בעולמו.

ההבדל בין סוגי החסד

חשוב לזכור שביקור חולים אינו עומד לבדו אלא בתוך מערכת שלמה של גמילות חסדים. לעיתים החסד הנדרש אינו ביקור פנים אל פנים אלא דאגה לצרכי החולה: השגת תרופות, סידור טיפול, סיוע לבני המשפחה הנושאים בעול. הקדמת הצורך הדחוף על פני הפחות דחוף היא חלק מסדר העדיפויות הנכון.

הכלל המנחה בכל זה הוא חכמת הלב: לראות היכן החסד נצרך ביותר, ולכוון את כוחותיו של האדם אל המקום שבו יביא את התועלת הגדולה ביותר. סדר העדיפויות אינו נועד לצמצם את החסד אלא להפנותו בחכמה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.