סגולת אמירת תהילים — כוחה של תפילת דוד המלך

ספר תהילים הוא מן היקרים והאהובים שבספרי הקודש, ומאז ומעולם נהגו עם ישראל לשפוך את ליבם לפני בוראם בפרקי דוד המלך עליו השלום. בכל עת צרה ובכל שעת שמחה, בבתי הכנסת ובבתים, אצל מיטת חולה ובעת סכנה — נפתח ספר התהילים ומרעידים בו את השמים. חז״ל וגדולי הדורות הפליגו מאוד במעלת אמירתו, ורבים ראו בו סגולה נשגבה לישועה, לרפואה, לפרנסה ולכל מבוקש. אך חשוב להקדים ולהדגיש: אין אמירת תהילים קמע אוטומטי, אלא תפילה מן הלב המעוררת רחמי שמים, ועיקר כוחה בכוונה, באמונה ובחיזוק המעשים הטובים שלצידה.

מקור הסגולה בדברי חז״ל והקדמונים

דוד המלך התפלל שיהיו קוראים בתהילים ויהא נחשב להם כאילו עוסקים בנגעים ואהלות (מדרש שוחר טוב, תהילים א). מכאן שקריאת תהילים אינה תפילה בלבד אלא אף מעלה של לימוד תורה, ומצרפים לה שכר עצום. הפרקים נכתבו ברוח הקודש, כפי שאמרו חז״ל שדוד המלך אמרם בעשרה מיני זמר, ולכן יש בהם כוח לפעול בעולמות העליונים. בעל ה׳חיד״א׳ ורבים מן המקובלים כתבו כי אין לך דבר העומד בפני אמירת תהילים בכוונה, וכי היא מסוגלת לבטל גזירות קשות ולהמתיק דינים.

מי שיאמר תהילים בכל יום, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים את התורה כולה (על פי מדרש תהילים).

מדוע דווקא תהילים

פרקי תהילים מבטאים את כל מנעד רגשות האדם — שמחה, כאב, בקשה, הודיה, חרטה, תשובה וביטחון. בשל כך כל אדם מוצא בהם את מילותיו שלו, ומצליח להתחבר אל התפילה גם כשאין בפיו מילים משלו. זהו סוד כוחם: הם תפילת כלל ישראל לדורותיו, נאמרים בפי מלך ישראל שעבר בעצמו רדיפות, מלחמות, נפילות ותשובה, ולכן מתקבלים ברצון לפני הבורא. אין כמעט מצב שהאדם נתון בו שלא ימצא לו פרק המתאים בדיוק לליבו.

למה מסוגלת אמירת תהילים

• לרפואה — נהגו לומר תהילים ליד חולה ולהזכיר את שמו לרחמים לפני הקדוש ברוך הוא.
• לישועה מצרה — בעת סכנה, מלחמה או פחד, אמירת תהילים בציבור מעוררת רחמים גדולים.
• לפרנסה ולהצלחה — פרקים מסוימים נאמרו כסגולה לפרנסה ולברכה במעשי ידיים.
• לשמירה — פרק צא (׳יושב בסתר עליון׳) נאמר כסגולה לשמירה מכל רע ומכל פגע.
• לתשובה ולתיקון הנפש — פרקים כפרק נא (׳לב טהור ברא לי׳) הם תפילת התשובה הנצחית.
• לזיכוי הרבים — קבוצות ׳תהילים כלל ישראל׳ מחלקות את הספר בין המשתתפים לסיים ספרים שלמים.

מנהגי הקריאה לאורך הדורות

בכל קהילות ישראל נשתרשו מנהגי אמירת תהילים. יש קהילות שנוהגות לומר את כל הספר לפני תפילת שחרית של שבת, ויש האומרות פרקים קבועים לאחר התפילה. חבורות ׳חברת תהילים׳ קמו בערים רבות, ובהן מתאספים לומר את הספר יחד ולהתפלל על החולים ועל צרכי הציבור. בליל שבת ובמוצאי שבת נהגו רבים לומר פרקים מיוחדים, וכן ברגעי חצות הלילה, שהם עת רצון. גם בעת לוויית המת ובבית האבל אומרים תהילים לעילוי נשמת הנפטר. כך מלווה ספר תהילים את היהודי לכל אורך חייו, בשמחה ובעצב כאחד.

הדרכה מעשית לאמירת תהילים

כדי שתפעל הסגולה במלואה, ראוי לנהוג כך: לפני האמירה טוב לומר את ׳יהי רצון׳ שנתקן לאמירת תהילים, ולכוון על מי או על מה מתפללים. יש לאומרו במתינות ובכוונת הלב, ולא במרוצה, ולנסות להבין את פירוש המילים. אם אפשר — לחלק פרקים קבועים לכל יום, כך שבמשך חודש מסיימים את כל הספר. רבים נוהגים לומר את הפרק המתאים לגילם (למשל, בן שלושים אומר פרק לא) כתפילה אישית על עצמו ועל בני ביתו.

סדרים נפוצים

יש הנוהגים לחלק את התהילים לימות השבוע ויש המחלקים אותו לימי החודש, כפי החלוקה המודפסת ברוב הסידורים. בעת צרה נהגו לומר את הספר כולו, ולעיתים לחזור עליו כמה פעמים ברציפות. הנוהגים בסגולת ה׳שם׳ אומרים את הפרקים המרכיבים את אותיות שם החולה ואת אותיות ׳קרע שטן׳, ומוסיפים על כך תפילה מעומק הלב. גם מי שאינו יכול לומר הרבה, יאמר לפחות פרק אחד בכוונה — וגם בזה יש כוח גדול.

חיזוק האמונה שלצד הסגולה

עלינו לזכור שהתהילים אינו לחש קסם אלא תפילה. הקדוש ברוך הוא שומע תפילת כל פה, וכוח הפרקים הוא בהיותם כלי לעורר את הלב לתשובה, לביטחון ולדבקות. גדולי ישראל הדגישו כי מי שאומר תהילים ומתקן בד בבד את מעשיו, מוסיף בצדקה ובחסד ומטיב עם הבריות — הוא הממתיק את הדין באמת. הסגולה מסייעת ומרוממת, אך הישועה עצמה באה מן השמים ברחמים ובחסד, לפי חשבונות הבורא שאינם גלויים לנו. לכן אין להתייאש אם לא נראית התשובה מיד, שכן כל מילה נאגרת למעלה ופועלת את פעולתה.

סגולה שלדורות

גדולי ישראל בכל הדורות החזיקו בסגולת אמירת התהילים, וראו בה מעוז ומפלט בעת צרה. רבים מהצדיקים נהגו לומר תהילים ללא הפסק, ועדיין נהוגים לומר תהילים על חולים מסוכנים, על יולדות, ובעת צרות הכלל והפרט. אמירת תהילים לעילוי נשמת נפטר אף היא סגולה גדולה לעילוי נשמתו, שכן המילים הקדושות מגינות על הנשמה ומעלות אותה. כך נעשה ספר התהילים מלווה נאמן לכל יהודי בשמחה ובעצב, מעריסתו ועד אחריתו.

פרקים מיוחדים ומעלתם

מלבד אמירת הספר כסדרו, נהגו בישראל לייחד פרקים מסוימים לעניינים מיוחדים. פרק כ (׳יענך ה׳ ביום צרה׳) נאמר בעת צרה ובקשת ישועה. פרק קיט, הפרק הארוך שבתהילים, בנוי לפי אותיות האלף-בית, ורבים אומרים ממנו את הפסוקים המתחילים באותיות שם האדם או שם החולה כתפילה אישית. פרק קכא (׳אשא עיני אל ההרים׳) נאמר כסגולה לשמירה בדרך. כל פרק ופרק גנוז בו אוצר של בקשה והודיה, והמכיר את הפרקים ומשתמש בהם לפי העניין, מוצא בהם מרפא לכל מצב שהנפש נתונה בו. אך תמיד יש לזכור שהעיקר הוא כוונת הלב והאמונה, ולא עצם אמירת המילים.

סיכום

אמירת תהילים היא מן הסגולות הבדוקות והאהובות ביותר בעם ישראל, מגובה בדברי חז״ל ובמסורת הדורות. אין היא ערובה מכנית לישועה, אלא שער נשגב לעורר רחמי שמים דרך מילותיו הקדושות של דוד המלך. הקובע לו עיתים קבועות לאמירת תהילים בכוונה ובאמונה, מחזק את קשרו עם בוראו, ופותח לעצמו צינור של ברכה, נחמה וישועה בכל תחומי החיים. אשרי מי שספר תהילים שגור על פיו, ומלווה אותו בכל דרכיו.