ניגוב הידיים והברכה — סדר הסיום של נטילת הידיים

לאחר שאדם נטל את ידיו כתיקונן, עדיין לא נסתיים סדר הנטילה. שני עניינים חשובים נותרו: ניגוב הידיים, וברכת 'המוציא' הסמוכה לנטילה. שלבים אלו אינם פחותים בחשיבותם משפיכת המים, ויש להכיר את דיניהם.

חובת הניגוב

חכמים הקפידו שלא לאכול פת בידיים שאינן מנוגבות. יש בזה כמה טעמים: משום נקיות וכבוד הסעודה, ולפי כמה דעות אכילה בידיים לחות אינה בריאה או אינה דרך ארץ. לכן לאחר הנטילה מנגבים היטב את הידיים במגבת או במפית קודם שאוכלים.

• מנגבים את שתי הידיים מכל מים שנותרו עליהן.
• ראוי שהמגבת תהיה נקייה.
• הניגוב נעשה לאחר הברכה ולפני האכילה.

זמן הברכה

ברכת 'על נטילת ידיים' נאמרת סמוך לנטילה. המנהג הרווח הוא לברך לאחר שפיכת המים על שתי הידיים, קודם הניגוב, בעוד הידיים עדיין לחות. יש שנהגו לברך קודם הנטילה ממש, אך הנפוץ הוא לברך בין הנטילה לניגוב. מאחר שיש מנהגים, כל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

סמיכות לברכת המוציא

לאחר הנטילה והניגוב מברכים 'המוציא לחם מן הארץ' ואוכלים. ההקפדה הגדולה היא שלא להפסיק בין נטילת ידיים לברכת המוציא בהפסק שאינו מענייני הסעודה. אם הפסיק בדיבור שאינו לצורך, יש שדנו אם צריך ליטול שוב.

• אין לדבר בין הנטילה לברכת המוציא בדברים בטלים.
• דיבור לצורך הסעודה, כגון לבקש את הלחם, מותר בשעת הצורך.
• ראוי לסמוך את הברכה והאכילה לנטילה בלא שהייה ארוכה.

שהייה והיסח הדעת

אם לאחר הנטילה הסיח אדם דעתו לגמרי מן השמירה על ידיו, או עשה דברים שיש בהם חשש שנגע במקום מטונף, צריך ליטול שוב. לכן ראוי לשמור על הידיים נקיות מן הנטילה ועד האכילה, ולא לעסוק בינתיים בדברים המטמאים את הידיים.

סיכום הסדר

נמצא שסדר הסיום הוא: שפיכת המים על שתי הידיים, ברכת 'על נטילת ידיים', ניגוב הידיים, ברכת 'המוציא', ואכילה — הכול בסמיכות ובלא הפסק. שמירה על סדר זה מבטיחה שהנטילה תקויים בשלמותה.

פרטי זמן הברכה והדין בהפסקה תלויים במנהגים ובשיטות. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.