נזקי עשן וריח רע — מתי שכן חייב להרחיק מקור מטרד

בין הנזקים שדנו בהם חכמים בהלכות שכנים, מקום מיוחד תופסים נזקי העשן והריח הרע. נזקים אלו שונים מנזקים אחרים, שכן הם פוגעים באדם בגופו ובנשימתו ממש, ולכן ההלכה מחמירה בהם במיוחד וקובעת שאי אפשר לקנות עליהם חזקה.

נזק שאין אדם יכול לסבול

הכלל הגדול בנזקים אלו, כפי שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט, הוא שדבר שאין דרך בני אדם לסובלו ואין גופו יכול לעמוד בו — אין בו חזקה. כלומר, גם אם המזיק עשה את מעשהו שנים רבות והניזק לא מחה, אין זה מקנה למזיק זכות להמשיך. הטעם פשוט: אדם עשוי שלא למחות מתוך שסבר שהדבר זמני, או מפני שלא היה בידו למחות; ובדברים שפוגעים בגוף, אין מחילה גמורה.

נזקי העשן והריח נמנים בכלל זה, ולכן הניזק יכול לדרוש את הסרת המטרד אף לאחר זמן רב.

סוגי הנזקים שנמנו

הפוסקים מנו כמה סוגי מטרדים שדינם כנזק שאין בו חזקה:

• עשן העולה דרך קבע ונכנס לבית השכן.
• ריח רע של בית הכיסא, אשפה, או מקום שמפיק ריחות קשים.
• אבק ועפר הנישא ברוח ופוגע בשכן.
• רעידות והכאות חזקות הפוגעות בכותלי השכן.

בכל אלו, מי שמייצר את הנזק חייב להרחיק את מקור המטרד מגבול חברו כשיעור שלא יגיע אליו הנזק.

הרחקה כשיעור הנזק

ההלכה אינה מסתפקת בכך שהמזיק יקטין מעט את הנזק, אלא דורשת הרחקה ממשית של המקור. למשל, בית כיסא או בור שופכין צריכים להיות מרוחקים מכותל השכן; מקום המפיק עשן צריך להיבנות באופן שלא יזיק; וכן בשאר המטרדים. השיעור נקבע לפי המציאות — עד שלא יגיע הנזק לשכן באופן המזיק לו.

בין נזק מתמיד לנזק מזדמן

יש להבחין בין נזק קבוע ומתמיד לבין נזק מזדמן וקל. עשן הבוקע פעם בשנה בעת אפיית מצות, או ריח קל החולף מיד, אינם בהכרח בכלל הנזקים שכופים על הרחקתם, שכן זהו דרך תשמיש רגיל שבני אדם סובלים זה את זה. אך נזק קבוע, חזק ומתמשך — הוא שעליו נאמר שאין בו חזקה.

ההבחנה הזו חשובה מאוד למעשה: לא כל ריח או עשן הוא עילה לתביעה. הכל תלוי בעוצמת הנזק, בתדירותו, ובשאלה אם דרך בני אדם לסבול אותו.

יישום בימינו

בימינו עלו שאלות רבות בעניין זה: עשן סיגריות במרפסת משותפת, ריחות בישול חזקים, מזגנים המוציאים אוויר וריח לחלון השכן, עשן מנגל, וכדומה. כל אלו נדונים על פי אותם יסודות — האם זהו נזק שאין הגוף יכול לסבול, האם הוא קבוע, והאם דרך בני אדם למחול עליו. ההכרעה בכל מקרה תלויה בנסיבות ובדעת הרב.

ראוי להוסיף שמעבר לדין, יש כאן ערך של דרך ארץ: אדם צריך להתחשב בשכניו ולהשתדל למעט את המטרד שהוא גורם, גם כאשר הדין אינו כופה עליו במפורש. "ואהבת לרעך כמוך" כולל גם את שלום השכנים והתחשבות הדדית.

סיכום: נזקי עשן וריח רע הם נזקים שאין בהם חזקה מפני שאין הגוף יכול לסובלם; המזיק חייב להרחיק את המקור כשיעור שלא יגיע הנזק; אך יש להבחין בין נזק קבוע וחזק לבין מטרד קל ומזדמן.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.