נוסח הפרשת תרומות ומעשרות — ביאור המילים והכוונות

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות הוא לב הסדר, שכן באמירתו ובכוונתו חלות כל המתנות. נהגו רבים להדפיס נוסח קבוע, אך חשוב להבין את משמעות הדברים, שלא תהיה האמירה כמצוות אנשים מלומדה. נבאר כאן את עיקרי חלקי הנוסח.

הקדמת ההכנה

קודם הנוסח לוקחים מעט יותר מאחד ממאה מן הפירות ומניחים בצד, כפי שביארנו. אמירת הנוסח מתייחסת לחתיכה זו ולשאר הפירות.

חלק התרומה הגדולה

בתחילת הנוסח אומרים שהחלק העליון מעט יותר מאחד ממאה שבצד החתיכה שהונחה — יהיה תרומה גדולה. בכך מייחדים את התרומה הגדולה לכהן. בזמן הזה אין שיעור קצוב לתרומה גדולה מן התורה, ומפרישים בכמות מועטה.

חלק מעשר ראשון ותרומת מעשר

לאחר מכן אומרים שאחד מעשרה מן הנותר יהיה מעשר ראשון. את מקום המעשר ראשון קובעים בצד מסוים של הפירות. ומאותו מעשר ראשון, אחד מעשרה ממנו הוא תרומת מעשר, וקובעים אותו בשאר החתיכה שהונחה בצד. כך מתרכזות שתי התרומות (תרומה גדולה ותרומת מעשר) באותה חתיכה.

• "הרי הוא תרומה גדולה" — ייחוד התרומה לכהן.
• "מעשר ראשון" — עשירית הנותר, חלק הלוי.
• "תרומת מעשר" — עשירית המעשר, חוזרת לכהן ונאסרת באכילה.

חלק מעשר שני או מעשר עני

כאן הנוסח משתנה לפי שנת מחזור השמיטה. בשנים א, ב, ד, ה למחזור נוהג מעשר שני, ואומרים שמעשר שני יהיה בצד מסוים של הפירות, ושהוא מחולל (נפדה) על מטבע הפדיון. בשנים ג, ו נוהג מעשר עני, ואומרים שמעשר עני יהיה בצד מסוים, ואין צורך בחילול שכן הוא ניתן לעניים. שנת השמיטה (שביעית) פטורה מן המעשרות, ויש לה דינים מיוחדים.

הקפדה על הנוסח הנכון לשנה

טעות נפוצה היא לומר נוסח מעשר שני בשנת מעשר עני או להיפך. לכן יש לברר בכל שנה איזה מעשר נוהג, ולומר את הנוסח המתאים. בלוחות השנה ובהוראת רב ניתן לדעת זאת.

כוונה כללית למי שאינו בקי

מי שאינו בקי לומר את כל הנוסח כראוי, יש פוסקים שהורו לו לכוון כוונה כללית בעת אמירת נוסח קצר, אך לכתחילה ראוי לומר את כל הנוסח המסודר בהבנה. אדם המתקשה ראוי שילמד את הנוסח מתוך כתב מאדם בקי, או יסמוך על מי שמפריש בעבורו.

הבדלי המנהגים בין אשכנז לספרד בנוסח הם בעיקר בניסוח המילים ולא בעיקר ההלכה. ראוי לנהוג כנוסח המקובל אצל בני עדתו. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.