מתנות עניים בזמן הזה: בין דין השדה לקיום למעשה

הלומד את הלכות מתנות העניים — לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות ומעשר עני — מבקש לדעת כיצד נוהגות מצוות אלו בזמן הזה. שאלה זו מורכבת, שכן חלק מן הדינים תלוי בארץ ישראל, בחקלאות מסוימת, ובמציאות שאינה זהה לזו של ימי המשנה. נסקור כאן את עיקרי הדברים, מתוך זהירות שלא לפסוק אלא ללמוד.

היכן נוהגות מתנות השדה

מתנות העניים שבשדה — לקט פאה שכחה פרט ועוללות — עיקר נהיגתן בארץ ישראל ובגידולים שעליהם דיברה התורה: תבואה, קטניות, כרם ואילנות מסוימים. הן תלויות במעשה הקצירה, הבצירה, האיסוף והעימור כדרך התורה.

• בחוץ לארץ — רוב הראשונים סוברים שאין חיוב מתנות עניים מן התורה, ויש בכך פרטי דינים.
• בארץ ישראל — נוהגות המתנות בגידולים החייבים, בכפוף לתנאי הדין.
• גידולים שאינם עומדים בתנאי החיוב (כגון שאינם נשמרים, או שאין לקיטתם כאחת) — פטורים.

השינוי שבחקלאות המודרנית

בימי המשנה הקצירה והבציר נעשו ביד, ולכן השיבולים הנופלות, העומר הנשכח והאשכולות החסרים היו דבר מצוי וברור. בחקלאות המודרנית, הנעשית במכונות ובהיקפים גדולים, צורת הקצירה והאיסוף שונה, ויש לברר כיצד חלים הדינים על מציאות זו.

שאלות רבות נדונות בדבר: מה דין שיבולים הנופלות ממכונה, מה גדר השכחה כאשר אין אדם יחיד הזוכר את העומר, וכיצד מקיימים פאה בשדה גדול הנקצר במכונה. אלו עניינים הצריכים בירור הלכתי מדוקדק, ואין להקל בהם בלא הוראת חכם.

כאשר אין עניים מצויים

במקומות שאין עניים באים ללקוט בשדה, התעוררה שאלה כיצד מקיימים את המצווה. בכמה מקומות נהגו שבעל השדה מפריש את שווי המתנות ונותנו לצדקה, או מודיע שמתנות העניים הפקר. אולם יש להבחין: כאשר אפשר לקיים את המצווה כתיקנה ועניים מצויים, אין השווי בכסף תחליף גמור לדין התורה.

במעשר עני, לעומת זאת, הנתינה לעני אינה תלויה בשדה, ולכן בזמן הזה מפרישים אותו ונותנים את שוויו לעני בשנים שבהן הוא נוהג, כחלק מהפרשת תרומות ומעשרות.

הצדקה כהמשך הרוח

אף במקום שמתנות השדה אינן מצויות כפשוטן בימינו, רוח המצוות הללו ממשיכה במצוות הצדקה הכללית, הנוהגת בכל מקום ובכל זמן. החובה לתת לעני כדי מחסורו, לפתוח את היד ולא לאמץ את הלב, אינה תלויה בשדה ובארץ, אלא מוטלת על כל אדם תמיד.

לפיכך, אף מי שאינו בעל שדה ואינו עוסק בחקלאות, שותף ברוח מתנות העניים על ידי קיום הצדקה ברצון ובכבוד. עיקר רצון התורה — שלא יהיה העני נשכח, ושיהיה לו חלק קבוע בפרנסת הכלל — מתקיים גם דרך קופות הצדקה ומוסדות החסד.

הלימוד למעשה

הלימוד בהלכות מתנות עניים בזמן הזה מלמד שתי דרכים: ראשית, לדעת היכן ומתי נוהגות המצוות מן הדין, ולברר זאת אצל חכם כאשר אדם עוסק בחקלאות בארץ. שנית, להפנים את רוח הדברים ולקיימה במצוות הצדקה הכללית. עצם הלימוד בהלכות אלו, אף שאינן מצויות לכל אדם למעשה, הוא קיום של תורה ומחבר את הלומד לחסד שביקשה התורה להשריש.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.