מתנות זרוע לחיים וקיבה — חובת נתינתן לכהן בזמן הזה

נצטוו ישראל לתת לכהן שלוש מתנות מן הבהמה הטהורה הנשחטת לחולין, ככתוב 'ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה'. מתנות אלו אינן קדושות כתרומה, אלא הן חולין הניתנים לכהן, והכהן אוכלן ככל אדם, אף בלא טהרה.

מאילו בהמות חייבים

החובה היא בבהמה טהורה — שור, כבש ועז — הנשחטת לצורך חולין. כמה כללים בדבר:

• החיוב הוא בבהמה דווקא, ולא בחיה ולא בעוף.
• השוחט קדשים פטור, שכן אין כאן שחיטת חולין.
• בהמת שותפות גוי — נחלקו בה הדינים, ויש בה פרטים.

הגדרת שלוש המתנות

שלוש המתנות הן חלקים מסוימים בגוף הבהמה:

• הזרוע — חלק מן הרגל הקדמית של הבהמה.
• הלחיים — חלק מן הראש, מן הלסת.
• הקיבה — אחד מאיברי העיכול הפנימיים.

גבולות החלקים בדיוק מבוארים בפוסקים, ויש להיזהר ליתן את החלק כדין ולא פחות.

חיוב המתנות בזמן הזה ובחוץ לארץ

מתנות אלו אינן תלויות בבית המקדש, ולכן נוהגות אף בזמן הזה. בעניין חוץ לארץ נחלקו הראשונים אם החובה נוהגת גם שם או רק בארץ ישראל, ולמעשה יש מקומות שנהגו בהן ויש שלא נהגו, מחמת הספק והמנהג. במקום שאין נוהגים בהן, סומכים על מי שאומר שאינן חובה בחוץ לארץ.

אופן הנתינה והמנהג כיום

מעיקר הדין על השוחט או בעל הבהמה לתת את המתנות לכהן. במציאות כיום, שרוב השחיטה נעשית בבתי מטבחיים גדולים, נהגו בכמה מקומות שהכהנים מוחלים, או שעושים הסדר מיוחד עם כהן, או שנותנים את שווי המתנות. הקונה בשר בחנות אינו צריך לחשוש בדרך כלל, שכן החובה מוטלת על בעל הבהמה ובמקום השחיטה.

יש בכך פרטי דינים רבים, בהגדרת החלקים, בדין חוץ לארץ ובמנהגי השחיטה כיום. לכן למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.