מראש חודש אב ועד הצום — דיני 'משנכנס אב ממעטין בשמחה'

אמרו חכמים 'משנכנס אב ממעטין בשמחה'. כניסת חודש אב מסמנת שלב נוסף של החמרה במנהגי האבלות של בין המצרים. בימים אלו, שמראש חודש ועד תשעה באב, מתווספים מנהגי הימנעות מאכילת בשר ושתיית יין, ומיעוט בעסקי שמחה ובנייה של שמחה.

מיעוט בשמחה ובעסקים

בכניסת חודש אב ממעטים בשמחה. נמנעים מבנייה של שמחה, כגון בית חתנות, ומנטיעה של נוי. כמו כן נהגו למעט בעסקים גדולים ובקניות של שמחה, וכל זה כדי להחיש את רגש האבל. דברים הנחוצים לפרנסה ולקיום הרגיל מותרים.

איסור אכילת בשר ושתיית יין

נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בימים שמראש חודש אב ועד הצום, זכר לביטול קרבנות ונסכים בחורבן. בכלל זה תבשיל שיש בו טעם בשר. ההיתרים העיקריים הם:

• בסעודת שבת מותר בשר ויין לכל הדעות.
• בסעודת מצווה, כגון ברית מילה או סיום מסכת, יש היתר למשתתפים, בפרטי דינים.
• חולה הזקוק לבשר לבריאותו מותר לו.

סעודת המפסקת ומאכלי בשר

הסעודה האחרונה לפני הצום, הנאכלת בערב תשעה באב לאחר חצות, נקראת 'סעודה המפסקת', ובה מחמירים עוד יותר: נהגו שלא לאכול בה שני תבשילים, ויש הנוהגים לאכול פת טבולה באפר וביצה קשה כמאכל אבלים, ולשבת על הקרקע. סעודה זו היא ביטוי מובהק לאבלות, ויש לה פרטי דינים רבים בעניין הזמן והמאכלים.

הבדלי מנהגים בין עדות

בעניין משך איסור הבשר יש הבדל: רבים מבני אשכנז נוהגים להימנע מבשר מראש חודש אב, ויש המחמירים כבר מ-שבעה עשר בתמוז. בני ספרד הרווח נוהגים להימנע מבשר רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ולא מתחילת החודש. כל קהילה תנהג כמסורתה.

הדרכה מעשית

מיעוט השמחה אינו תכלית בפני עצמה אלא אמצעי לעורר את הלב לחורבן ולגאולה. ראוי להרבות בימים אלו בלימוד ובחשבון נפש על תיקון שנאת חינם. שאלות מעשיות, כגון השתתפות בסעודת מצווה, צורך רפואי בבשר, או אירוע שנקבע מראש, מצריכות בירור פרטני. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.