מצוות מקרא מגילה בפורים — חיוב הקריאה, שתי הקריאות ודקדוק האותיות

מצוות קריאת מגילת אסתר בפורים היא מן המצוות שתיקנו הנביאים ואנשי כנסת הגדולה, ועניינה פרסום נס ההצלה שאירע בימי מרדכי ואסתר. המצווה היא לקרוא את המגילה כתובה כהלכתה, ולשמעה מתחילתה ועד סופה.

שתי קריאות — לילה ויום

חובה לקרוא את המגילה פעמיים: בלילה וביום. קריאת הלילה היא לאחר צאת הכוכבים, וקריאת היום לאחר עלות השחר, ולכתחילה לאחר הנץ החמה. שתי הקריאות הן חיוב גמור, ואין האחת פוטרת את חברתה.

מי חייב בקריאה

כל אדם מישראל חייב במקרא מגילה, אנשים בקריאה ובשמיעה. אף הקטנים שהגיעו לחינוך — מצווה לחנכם לשמוע את המגילה. מי שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, ראוי שישתדל לשמוע מבעל קורא, ואם אינו יכול — יקרא בעצמו מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף.

קריאה מתוך מגילה כשרה

יוצאים ידי חובה רק בקריאה מתוך מגילה כשרה הכתובה כדין על הקלף בדיו. מגילה מודפסת אינה כשרה לצאת בה ידי חובה. השומע מבעל קורא יוצא ידי חובה אף שאין בידו מגילה, ובלבד שהקורא קורא מתוך מגילה כשרה.

שמיעת כל המילים

צריך לשמוע את כל מילות המגילה, מן הפסוק הראשון ועד האחרון. החסיר ולא שמע אפילו מילה אחת — לא יצא ידי חובה. לכן ראוי שכל אדם יחזיק בידו מגילה כשרה או חומש מדויק, וישלים בלחש כל מילה שלא שמע מפי הקורא בשעה שמתגבר רעש.

• בעת שמכים על שם המן, יש להמתין שיסתיים הרעש לפני שממשיכים, כדי שכל הציבור ישמע.
• מי שלא שמע מילה — יקראנה בעצמו מתוך מגילה כשרה וימשיך עם הקורא.
• אין לדבר באמצע הקריאה כלל, שמא יחסיר מילים.

הברכות

לפני הקריאה מברך הקורא שלוש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים", ו"שהחיינו". לאחר הקריאה, כשקוראים בציבור, מברכים ברכת "הרב את ריבנו". יש הבדל בין המנהגים אם מברכים "שהחיינו" גם בקריאת היום, ויש לנהוג כמנהג המקום והעדה.

סיכום מעשי

• שתי קריאות — בלילה וביום, שתיהן חובה.
• הקריאה מתוך מגילה כשרה על קלף בלבד.
• חובה לשמוע כל מילה ומילה.
• השלמת מילים שלא נשמעו מתוך מגילה כשרה.
• ברכות לפני הקריאה, ולאחריה בציבור.

פרטי כשרות המגילה, מנהגי הברכות והשלמת המילים נחלקים בין העדות, ויש בהם דקדוקים מעשיים. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.