מצוות דינים לבני נח — חובת כינון מערכת משפט

בין שש המצוות השליליות של בני נח בולטת מצוה אחת חיובית — מצוות "דינים". בעוד שאר המצוות מורות לאדם להימנע מרעה, מצוות דינים דורשת מעשה: כינון מערכת משפט שתעשה צדק בקרב החברה. בכך מבטאת התורה שאין די בהימנעות אישית מעוול, אלא נדרשת מסגרת ציבורית פעילה.

מקור המצוה

הרמב"ם בהלכות מלכים מונה את מצוות דינים בכלל שבע המצוות, ומבאר שבני נח מצווים להושיב דיינים ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש המצוות האחרות, ולהזהיר את העם על קיומן. כלומר, חלק ממצוות דינים הוא להעמיד מערכת אכיפה לשאר המצוות.

יש לציין שבהיקף מצוות דינים נחלקו הראשונים, וזהו אחד הנושאים המורכבים בתחום זה.

מחלוקת הראשונים בהיקף המצוה

בשאלה מה בדיוק כוללת מצוות דינים נחלקו גדולי הראשונים:

• יש הסוברים שעיקר המצוה הוא רק להעמיד בתי דין ולאכוף את שש המצוות האחרות.
• ויש הסוברים שמצוות דינים רחבה יותר, וכוללת חיוב לדון בדיני ממונות וביחסים שבין אדם לחברו, ולקבוע מערכת משפט אזרחית כוללת.

זוהי מחלוקת עקרונית בעלת השלכות רבות, והיא נדונה באריכות בדברי המפרשים. לכן יש להיזהר מאוד מלהכריע בה לבד, ובכל שאלה מעשית הנובעת ממנה יש לפנות לרב.

מדוע נדרשת מערכת משפט

הטעם למצוה זו עמוק. חברה אנושית אינה יכולה להתקיים ללא צדק מאורגן. גם אם כל יחיד ירצה לנהוג כשורה, ללא בתי דין שיכריעו במחלוקות ויענישו את העוברים על האיסורים, ישתרר תוהו. לכן ראתה התורה לחייב את כל באי עולם להעמיד מערכת משפט, כדי שיהיה העולם מיושב ומתוקן.

חז"ל אמרו שעל שלושה דברים העולם עומד — על הדין, על האמת ועל השלום. מצוות דינים נוגעת ישירות ליסוד הדין, שבלעדיו אין קיום לחברה.

הקשר לשאר המצוות

מצוות דינים היא במובן מסוים ה"גג" של כל שבע המצוות. שכן היא זו שמבטיחה שגם איסור הרציחה, גם איסור הגזל וגם שאר האיסורים ייאכפו בפועל. ללא דינים, היו שאר המצוות נשארות אידיאל מופשט. עם מערכת משפט פעילה, הופכות המצוות לחלק ממציאות חברתית מתוקנת.

סיכום

מצוות דינים היא המצוה החיובית היחידה בשבע מצוות בני נח, והיא דורשת מן החברה לכונן מערכת משפט שתעשה צדק ותאכוף את שאר המצוות. בהיקפה המדויק נחלקו הראשונים — האם היא מצומצמת לאכיפת שש המצוות, או רחבה לכל דיני הממונות. מורכבות זו מחייבת זהירות רבה, ובכל שאלה מעשית יש לפנות להוראת חכם.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.