מעשר כספים — הפרשת חלק מן ההכנסה לצדקה

נוהג רווח ומקובל בישראל הוא להפריש מעשר כספים, היינו עשירית מן ההכנסות, ולתת אותה לצדקה ולמטרות של מצווה. מנהג זה מושרש בעם ישראל מדורות רבים, ורבים מן הפוסקים עסקו בו והדריכו כיצד לקיימו כראוי. יש שראו בו חובה גמורה ויש שראו בו מנהג טוב ומידת חסידות, אך לכל הדעות מדובר בהנהגה נכבדה ומבורכת.

שורשי המנהג

רבים מקשרים את מעשר הכספים אל הפסוקים המדברים על נתינת מעשר, ובכללם דברי יעקב אבינו שנדר "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". כן מצינו במצוות המעשרות שבתורה, שעניינן הפרשת חלק מן היבול לצרכים שונים, ובהם מתנות לעניים. אף שמעשר הכספים מן הרווח הממוני אינו זהה למעשר התבואה שבתורה, רבים למדו ממנו את עצם הרעיון של הקדשת עשירית מן השפע למטרות קודש וחסד.

חכמים דרשו את הלשון "עשר תעשר" בכפילות, ויש שלמדו מכאן רמז גם להפרשת מעשר מן הממון בכלל. מעבר לפרטי הדינים, עומד כאן רעיון עמוק: האדם מכיר בכך שהצלחתו הכלכלית באה מאת ה', ומתוך הכרה זו הוא מקדיש חלק קבוע מרווחיו לצדקה, ובכך הופך את עצם פרנסתו לכלי לעבודת ה'.

כיצד מחשבים ומפרישים

ביסוד החשבון עומד הרעיון של הפרשת עשירית מן הרווח הנקי. כלומר, אדם מחשב את הכנסותיו, מנכה מהן את ההוצאות הכרוכות בהשגת אותה הכנסה, ומן הרווח הנותר מפריש עשירית. יש הנוהגים להפריש חומש, היינו חמישית, וזו מעלה גדולה יותר, אך חכמים הזהירו שלא לבזבז יותר מחומש, כדי שלא יבוא האדם בעצמו לידי עוני ויצטרך לבריות.

פרטי החשבון — מה נחשב הוצאה שמותר לנכותה, וכיצד מתייחסים להכנסות שונות — תלויים בנסיבות ובפרטים רבים, ויש בהם דקויות הלכתיות. לכן ראוי שכל אדם ילמד את ההלכות לעומקן או יתייעץ עם רב, ויקבע לעצמו שיטת חשבון ברורה ועקבית. נוהג טוב הוא לנהל רישום מסודר של ההכנסות ושל הסכומים שכבר ניתנו, כדי לעמוד בדיוק על חובתו.

למי נותנים את כספי המעשר

כספי מעשר נועדו בעיקרם לצדקה ולתמיכה בעניים. עם זאת, דנו הפוסקים אם ניתן להשתמש בהם גם למטרות מצווה אחרות, כגון תמיכה בלימוד תורה, החזקת מוסדות חינוך וכדומה. בעניין זה ישנן הנהגות שונות, ולכן ראוי לברר את הדרך הנכונה. כלל מקובל הוא שאין אדם רשאי לפרוע באמצעות כספי המעשר חובות שהוא חייב בהם ממילא, או לקנות בהם דבר שהיה חייב לקנותו בלאו הכי, שכן בכך אין הוא נותן באמת מכספו לצדקה.

מי שמתחיל לנהוג במעשר כספים, טוב שיאמר בפעם הראשונה שהוא נוהג כן "בלי נדר", כדי שלא ייכנס לחומרת איסור נדרים אם ייאלץ פעם להפסיק או לשנות את הנהגתו. הנהגת המעשר מרגילה את האדם לחיים של נתינה מסודרת, ומחנכת אותו להכיר בכך שכל אשר לו מאת ה' הוא.

למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.