מערכת הנשימה: נשמת חיים בכל רגע

נשימה שאיננו חושבים עליה

בכל דקה אנו נושמים כשש עשרה פעמים, וביממה אנו נושמים אלפי נשימות. כל זאת ללא מחשבה, ללא תכנון, ללא מאמץ מודע. גם בשנתנו, כשהדעת נחה, ממשיכה הנשימה בקצב קבוע. מערכת הנשימה היא דוגמה נפלאה לחכמת הבריאה: פעולה חיונית כל כך, שאם תיפסק לדקות אחדות ייפסקו חיינו, מתבצעת באופן אוטומטי לחלוטין, מבלי שנצטרך לזכור לנשום. ועם זאת, ניתנה לנו גם היכולת לשלוט בנשימה במידה מסוימת - לעצור אותה, להאיט או להאיץ - שילוב מופלא של אוטומטי ורצוני.

מבנה הריאות

הריאות בנויות כעץ מסועף. האוויר נכנס דרך קנה הנשימה, שמתפצל לצינורות הולכים ומצטמצמים, עד שמגיע לשקיקי אוויר זעירים שמספרם עצום. בדפנות השקיקים הללו עוברים כלי דם דקיקים, ושם מתרחש הפלא: החמצן עובר מן האוויר אל הדם, ופחמן דו חמצני עובר מן הדם אל האוויר כדי שייפלט החוצה. השטח הכולל של משטחי החילוף הזעירים הללו, אילו נפרש, היה גדול עד מאוד - וכל זה דחוס בתוך בית החזה. החכמה שבמבנה זה, המאפשר חילוף גזים יעיל בשטח קטן, מעוררת השתאות.

שיתוף פעולה מושלם

הנשימה אינה פעולה של הריאות בלבד. שריר הסרעפת, המצוי מתחת לריאות, מתכווץ ומתרחב ויוצר את ההפרש בלחץ המושך את האוויר פנימה ומוציאו החוצה. שרירי בית החזה מסייעים. המוח מפקח על הקצב ומתאים אותו לצרכים: במאמץ הוא מאיץ את הנשימה, במנוחה מאיט אותה. מערכת חיישנים בודקת כל העת את רמת הגזים בדם ומדווחת למוח. כל המערכת הזו פועלת בתיאום, ברקע, ללא הרף, מן הנשימה הראשונה של התינוק ועד הנשימה האחרונה.

נשימה ונשמה

התורה מתארת את בריאת האדם: ויפח באפיו נשמת חיים. הקשר בין הנשימה לנשמה אינו רק לשוני. הנשימה היא הביטוי הגשמי המתמיד ביותר לחיים. כל עוד אדם נושם, הוא חי. חכמינו דרשו על הפסוק "כל הנשמה תהלל יה" - על כל נשימה ונשימה ראוי לאדם להלל את בוראו. כל נשימה היא מתנה מחודשת של חיים, חסד שאנו מקבלים אלפי פעמים ביום. כשאדם מתבונן בכך, הופכת הנשימה הפשוטה למקור של הכרת תודה מתמדת.

שיעור בענווה

אין דבר המלמד ענווה כמו הנשימה. האדם החזק ביותר, העשיר ביותר, החכם ביותר - תלוי בנשימתו כמו התינוק הקטן. די בדקות אחדות ללא אוויר, ואין כל הון ושלטון מועילים. התלות הזו, המשותפת לכל בני האדם, מזכירה לנו את גבולות כוחנו ואת תלותנו המוחלטת בבורא. אנו איננו בעלי חיינו; הם ניתנו לנו במתנה, ובכל רגע אנו תלויים בחסד המתמשך המאפשר לנו לנשום. הכרה זו ראויה לעורר בנו לא חרדה אלא ביטחון, שכן מי שנותן לנו את הנשימה בכל רגע הוא המנהיג את עולמו בחסד.

אוויר העולם

פלא נוסף הוא עצם קיומו של האוויר. הבורא הקיף את הארץ בשכבת אוויר המכילה בדיוק את התערובת הנדרשת לקיום החיים. צמחי העולם פולטים חמצן וקולטים פחמן דו חמצני, ובעלי החיים והאדם עושים את ההפך - מעגל מאוזן ומופלא המאפשר את המשך החיים. התיאום בין כל חלקי הבריאה, בין הצומח לחי, בין האוויר לריאות, מעיד על תכנון כולל וחכמה אינסופית המקיפה את כל הברואים.

נמצא שכל נשימה ונשימה היא הזדמנות. הזדמנות להכיר בחסד החיים, להתבונן בחכמת הבריאה, ולהודות למי שנפח בנו נשמת חיים. הנושם אינו עוד פעולה טכנית אלא מתנה מתחדשת, ומי שזוכה להפנים זאת, כל יומו מתמלא בהכרת תודה שקטה כלפי מקור החיים.