מעלת הצדקה — הנתינה שמעשירה

הצדקה היא מן המצוות החשובות ביותר בתורה. חז״ל לימדו: ״גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה״, ו״שקולה צדקה כנגד כל המצוות״. הנביא ישעיהו קורא: ״ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה״. הצדקה אינה רק עזרה חומרית לנזקק, אלא מעשה שמרומם את הנותן ובונה עולם טוב יותר.

הצדקה אינה מחסירה

אחת התובנות העמוקות: הצדקה, שנראית כ״חיסור״ מן הרכוש, היא למעשה מקור לברכה. התורה מבטיחה בפרשת ראה: ״כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלוקיך״. חז״ל אף התירו ״לנסות״ את ה׳ בצדקה — ״עשר בשביל שתתעשר״. הנותן אינו מפסיד; הוא פותח צינור של שפע.

מדוע ה׳ אינו מפרנס את העניים בעצמו

שאלו: אם ה׳ רוצה שהעני יקבל, מדוע לא ייתן לו ישירות? התשובה: הצדקה נועדה לתקן את הנותן לא פחות מאשר לעזור למקבל. דרך הנתינה לומד האדם רחמים, נדיבות ואחריות לזולת. העוני בעולם הוא הזדמנות שנתן ה׳ לעשירים להידמות לו — ״מה הוא רחום, אף אתה רחום״.

שמונה מדרגות בצדקה

הרמב״ם מונה שמונה דרגות בנתינת צדקה, מן הנמוכה לגבוהה:

• הנותן בעצב — הדרגה הנמוכה ביותר, אך עדיין מצווה.
• הנותן בסבר פנים יפות — נתינה בשמחה שווה יותר מסכום גדול הניתן בקושי.
• הנותן בסתר — כשהנותן אינו יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי, נשמר כבוד העני.
• הדרגה הגבוהה ביותר — לסייע לנזקק להתפרנס בכוחות עצמו: הלוואה, שותפות, או מציאת עבודה, כך שלא יזדקק עוד לבריות.

כמה נותנים

המקובל הוא לתת מעשר — עשירית מן ההכנסות — ל״מהדרין״ אף חומש (חמישית). גם מי שידו אינה משגת חייב בצדקה כלשהי; ״אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לתת צדקה״. העיקר להתרגל לנתינה קבועה.

מעבר לכסף

הצדקה אינה רק ממון. אפשר לתת זמן, תשומת לב, מילה טובה ועזרה מעשית. ״גמילות חסדים״ רחבה אף מן הצדקה — היא כוללת ביקור חולים, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועזרה לכל אדם. לפעמים חיוך או הקשבה שווים יותר מכסף.

עולם של חסד

מעשר כספים — הרגל של נתינה

דרך מעשית ומקובלת לקיים צדקה בקביעות היא מעשר כספים: הפרשת עשירית מכל הכנסה לצדקה. השיטה הזו הופכת את הנתינה מהחלטה מזדמנת להרגל קבוע, ומבטיחה שהצדקה לא תלויה במצב הרוח. רבים מנהלים ״חשבון מעשר״ ומחלקים אותו לנזקקים, למוסדות תורה ולגמ״חים. הקביעות הזו בונה אופי של נדיבות.

יש בכך גם הקלה נפשית: כשקבעתי מראש שעשירית שייכת לצדקה, אני נותן בשמחה ובלי התלבטות בכל פעם מחדש. הכסף ״כבר לא שלי״, אלא מופקד בידי לחלוקה.

גמילות חסדים — מעבר לצדקה

חז״ל לימדו שגמילות חסדים גדולה מן הצדקה בשלושה דברים: הצדקה בממון וגמילות חסדים גם בגוף; הצדקה לעניים וגמילות חסדים גם לעשירים; הצדקה לחיים וגמילות חסדים אף למתים (ליווי וקבורה). החסד הוא רחב מן הצדקה — הוא כולל כל עזרה לזולת: ביקור חולה, הכנסת אורחים, עזרה לשכן, הקשבה למי שכואב. ״עולם חסד ייבנה״ — כל אחד יכול להיות בנאי של עולם טוב יותר, בכל מעשה קטן של נתינה.

חז״ל לימדו ש״עולם חסד ייבנה״ — העולם עומד על החסד. כל מעשה של נתינה, גדול כקטן, בונה עולם רחום יותר. הצדקה מזככת את הנותן, מצילה את המקבל, ומקרבת את הגאולה. ומעל הכול — היא הופכת אותנו לאנשים טובים יותר, שרואים את הזולת ואכפת להם. בכך הנותן מתעשר הרבה מעבר לכסף שנתן.