מנהגי הבדלה — מנהג אשכנז וספרד והנהגות מוצאי שבת

סביב ההבדלה נתקבצו מנהגים והנהגות רבים, חלקם משותפים לכל ישראל וחלקם שונים בין עדות אשכנז לספרד. במאמר זה נסקור כמה ממנהגי ההבדלה והנהגות מוצאי שבת.

פתיחת ההבדלה בפסוקים

נהגו לפתוח את ההבדלה בפסוקי ברכה וביטחון, כגון "הנה אל ישועתי אבטח" ופסוקים נוספים. בנוסח אשכנז וספרד יש מעט שינויים בפסוקי הפתיחה, אך עיקרם אחד: לפתוח את ימי החול מתוך ביטחון בה' וברכה. פסוקים אלו אינם מעכבים את ההבדלה.

הבטה בציפורניים

לאחר ברכת הנר נהגו להביט בציפורני האצבעות לאור הנר. יש הנוהגים לכפוף ארבע אצבעות לתוך כף היד ולהביט בציפורניים ובכף יד אחת, ויש שמביטים בציפורניים כשהן פשוטות. מנהגים אלו שונים מעט בין הקהילות, וכולם לקיים שנהנים מאור הנר.

שפיכת היין ומנהגים בכוס

נהגו רבים למלא את כוס ההבדלה על גדותיה, וכשהיין נשפך מעט — רואים בכך סימן ברכה לשפע בשבוע הבא. נהגו במקצת קהילות לכבות את נר ההבדלה בטיפת היין שנשפכה. הנהגות אלו הן מנהג, ואין בהן חיוב.

• מילוי הכוס על גדותיה — סימן לשפע.
• כיבוי הנר ביין — מנהג נפוץ בקהילות רבות.
• נתינת מהיין הנשאר על העיניים או מאחורי האוזניים — נהגו בו מקצת אנשים מטעמי סגולה, ויש שלא נהגו.

הבדלים בין אשכנז לספרד

יש כמה הבדלים בנוסח ובמנהג בין העדות:

• נוסח פסוקי הפתיחה שונה מעט.
• בנוסח ברכת ההבדלה עצמה יש שינויי לשון קלים בין הנוסחים.
• במנהגי האחיזה בכוס ובבשמים יש שינויים.

כל אחד ינהג כמנהג אבותיו ועדתו, ואין לזלזל במנהג של אף עדה, שכל המנהגים מיוסדים על אדני ההלכה.

סעודת מלווה מלכה

לאחר ההבדלה נהגו לערוך סעודה במוצאי שבת הקרויה "מלווה מלכה", שעניינה ללוות את השבת ביציאתה כדרך שמלווים מלך ביציאתו. נהגו לאכול בה פת, ויש שמסתפקים במיני מזונות או פירות. סעודה זו היא מצווה וחיבוב השבת, אף שאינה חמורה כסעודות השבת עצמן.

זמירות והנהגות נוספות

נהגו לומר זמירות ופיוטים במוצאי שבת, כגון "אליהו הנביא" ו"המבדיל בין קודש לחול", לסימן טוב לשבוע הבא ולזכר ביאת המשיח. כן נהגו דברים שונים בכיבוד מוצאי שבת והכנת הבית לקראת השבוע.

מנהגי ההבדלה רבים ומגוונים, וכל קהילה ועדה לפי מסורתה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.