מנהגי האבלות בימי ספירת העומר

שורש מנהגי האבלות

בימי ספירת העומר נוהגים מנהגי אבלות מסוימים, וטעם הדבר מובא בדברי חכמים שבתקופה זו מתו תלמידי רבי עקיבא, ולפי המסורת היו אלפים רבים, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מיתתם פסקה, על פי המקובל, סביב ימי ל"ג בעומר. משום כך קיבלו עליהם ישראל בדורות מאוחרים יותר נהגי אבלות בחלק מימי הספירה, כזכר לאותו אסון רוחני שפקד את עולם התורה ולחורבן שנגרם מחוסר אהבת ישראל.

מה נאסר בימי האבלות

בימי האבלות נמנעים מעריכת נישואין, מתספורת ומגילוח, ומשמיעת כלי נגינה ומחולות של שמחה. אין זו אבלות גמורה כאבלות על קרוב, אלא מנהג אבלות הנובע מצער על מות התלמידים. דברים שאינם נחשבים שמחה של ממש, כגון שידוכין ללא סעודת ריקודים, אירוסין, ומסיבות שאין בהן ריקודים וכלי נגינה, מותרים לרבים מן הפוסקים. כמו כן מותר לעשות מלאכה רגילה, ואין כל איסור בעיסוק בפרנסה או בלימוד.

חילוקי המנהגים בין העדות

נחלגו המנהגים אימתי בדיוק נוהגים אבלות, מאחר שהמקורות מדברים על ימים שונים. יש הנוהגים אבלות מתחילת הספירה ועד ל"ג בעומר, ויש הנוהגים מתחילת חודש אייר ואילך, ויש הנוהגים בימים שמתחילת הספירה ועד שלושים ושלושה ימים, גם אם אינם רצופים. בני ספרד רבים נוהגים אבלות עד הבוקר של ל"ד בעומר. ההכרעה למעשה תלויה במנהג המקום והמשפחה, ואין לאדם לשנות ממנהג אבותיו אלא בהוראת חכם. בכל אופן, אין נוהגים שני מנהגים סותרים יחד באופן של קולא וקולא.

תספורת, גילוח ונישואין

איסור התספורת חל גם על שיער הראש וגם על הזקן לפי המנהגים המחמירים. יש מי שמיקל בגילוח לצורך פרנסה או כבוד, ויש להיוועץ ברב. נישואין אינם נערכים בימי האבלות, מלבד ביום ל"ג בעומר עצמו שבו רבים נוהגים היתר, ולפי חלק מן המנהגים גם מליל ל"ג בעומר. מי שכבר התארס רשאי לקיים סעודת אירוסין ללא ריקודים וכלי נגינה. בענייני ברית מילה ופדיון הבן, שהם שמחה של מצווה הקבועה לזמנה, נוהגים היתר גם בכלי נגינה לפי כמה פוסקים.

שמיעת מוזיקה וברכת שהחיינו

שמיעת כלי נגינה ומחולות נאסרה בימי האבלות, ויש המקילים בשמיעת שירה בפה בלבד. בעניין מוזיקה מוקלטת נחלקו פוסקי דורנו, ויש להחמיר כדעת המחמירים במידת האפשר, שכן עיקר טעם האיסור הוא מניעת שמחה יתרה. בענין ברכת שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש, רבים מתירים שכן אין זו שמחה הנמנעת בימי אבלות אלו, אך יש המהדרים שלא ללבוש בגד חדש המצריך תספורת או חגיגה. בכל ספק ראוי לשאול מורה הוראה.

ל"ג בעומר ושמחתו

יום ל"ג בעומר הוא יום שמחה שבו פוסקים מנהגי האבלות לפי רוב המנהגים. נהגו בו להרבות בשמחה, ויש הנוהגים בו מנהגים מיוחדים כתספורת לילדים והדלקת מדורות, מנהגים שיש להם שורשים בקבלה ובמסורת ישראל סבא. עיקרו של היום הוא ההתעוררות לאהבת ישראל ולכבוד הדדי בין אדם לחברו, שהרי בחסרון זה נכשלו תלמידי רבי עקיבא. הלקח הגדול של כל תקופת הספירה הוא שתלמוד תורה ועבודת ה' אינם שלמים בלא נשיאת פנים ואהבה בין הבריות.