מידת הסבלנות: הכוח השקט שמחזיק את האדם

בעולם שבו הכל זמין מיד, מידת הסבלנות הפכה למצרך נדיר. אנו רגילים לקבל תשובות בלחיצת כפתור, ועל כן ההמתנה - לכל דבר - נעשתה קשה מנשוא. אך הסבלנות, או בלשון חכמים 'אריכות אפיים', היא אחת המידות הנעלות ביותר, ואף מן המידות שבהן מתאר הכתוב את הקדוש ברוך הוא עצמו.

ארך אפיים כמידה אלוקית

בשלוש עשרה מידות הרחמים נאמר 'ה' ה' א-ל רחום וחנון ארך אפים'. חכמינו דרשו שאריכות האפיים היא סבלנותו של הקדוש ברוך הוא, הממתין לאדם שישוב בתשובה ואינו ממהר לדון. כיוון שאנו מצווים ללכת בדרכיו - 'מה הוא רחום אף אתה רחום' - הרי שגם הסבלנות היא חלק מן הדמיון שאנו אמורים לפתח אל בוראנו.

הבנה זו משנה את היחס למידה. סבלנות אינה רק טכניקה לניהול עצבים, אלא דרך שבה האדם מחקה את מידותיו של הבורא ומתעלה.

הסבלנות והזמן

חלק גדול מחוסר הסבלנות נובע מתפיסה מעוותת של הזמן. אנו רוצים שהדברים יקרו בקצב שלנו, ולא בקצב שבו הם באמת מבשילים. אך כל דבר בעל ערך דורש זמן - גידול ילדים, רכישת חכמה, בניית מערכת יחסים, ואף תיקון המידות שלנו עצמנו.

• סבלנות כלפי אחרים - לתת לזולת מקום לטעות ולתקן.
• סבלנות כלפי עצמנו - להבין שתיקון עצמי הוא תהליך ולא אירוע חד פעמי.
• סבלנות כלפי המציאות - להמתין לישועה מבלי לאבד תקווה.

כיצד רוכשים סבלנות

המידות אינן ניתנות במתנה, אלא נרכשות בעמל ובהרגל. בעלי המוסר לימדו שדרך עבודת המידות היא בהדרגה, על ידי תרגול חוזר במצבים קטנים. מי שמתאמן להבליג על עיכוב קטן, מחזק בתוכו את השריר שיאפשר לו לעמוד במבחנים גדולים יותר.

כמה הצעות מעשיות:

• לזהות את הרגע שבו עולה חוסר הסבלנות, ולעצור לרגע לפני התגובה.
• לנשום ולהזכיר לעצמנו שהעיכוב אינו אסון.
• להתבונן בדברים שכבר השתבחו אצלנו בזכות המתנה.

פירות הסבלנות

האדם הסבלן חי חיים שקטים יותר. הוא אינו נסחף אחר כל גירוי, ואינו מגיב בפזיזות. הסבלנות מצילה אותו מריבות מיותרות, מהחלטות נמהרות ומחרטה. מעבר לכך, היא מאפשרת לו ליהנות מן הדרך ולא רק מן היעד.

חכמינו אמרו 'איזהו גיבור הכובש את יצרו'. הסבלנות היא אחד הביטויים המובהקים של גבורה זו - לא הכוח לכבוש אחרים, אלא הכוח לשלוט בעצמנו ולהמתין באמונה שלכל דבר יש עיתו.