מי גשמים ומים שאובים: ההבדל הקובע בכשרות המקווה

ההבדל בין מי גשמים למים שאובים הוא לב ליבן של הלכות מקווה. עיקרון זה קובע כיצד יש לבנות מקווה, ומדוע אי אפשר פשוט למלא בריכה במים מן הברז ולטבול בה. נבאר את היסוד, את גדר השאיבה, ואת הדרכים שבהן פתרו הפוסקים את הבעיה.

מי גשמים — המקור המהודר

מקווה מן התורה נעשה ממים שהגיעו אליו בדרך טבעית, ובראש ובראשונה ממי גשמים. כאשר הגשם יורד ונקווה במקום מכונס בקרקע או בבור שאינו כלי קיבול, מימיו כשרים למקווה. וכך גם מים הנובעים ממעיין. הצד השווה הוא שהמים לא עברו דרך כלי שמקבל טומאה.

מהם מים שאובים

מים שאובים הם מים שנאספו או הועברו על ידי כלי קיבול. לדוגמה, אדם שמילא דלי מים והריקם לבור — מים אלו נחשבים שאובים. חכמים גזרו שמים שאובים פוסלים את המקווה, מחשש שאנשים יחשבו שאפשר לטבול במים שבכלי. ישנם שני גדרים עיקריים:

• מקווה שכולו שאוב — פסול מן התורה לדעת חלק מן הראשונים, או מדרבנן לדעת אחרים, ובכל אופן פסול לטבילה.
• נתינת שלושה לוגין מים שאובים — אם נתנו שלושה לוגין (שיעור קטן יחסית) מים שאובים לתוך מקווה שעדיין אין בו ארבעים סאה כשרות, פסלו אותו. אך לאחר שיש כבר ארבעים סאה כשרות, השאובים אינם פוסלים.

מתי מים אינם נחשבים שאובים

ישנם כללים מתי מים שעברו דרך משהו עדיין אינם נחשבים שאובים:

• מים העוברים דרך צינור המחובר לקרקע ואינו נחשב כלי קיבול — אינם נפסלים בכך, ובלבד שהצינור עשוי כהלכה.
• מים הזורמים על גבי הקרקע מן הגשם אל הבור — כשרים, שכן לא נאספו בכלי.
• פרטי הדינים בצינורות, ב'המשכה' על הקרקע ובכלים שאינם מקבלים טומאה — מורכבים מאוד ותלויים במומחיות.

הפתרון המעשי בבניין המקוואות

כיוון שקשה למלא מקווה כל הזמן במי גשמים בלבד, פיתחו הפוסקים שיטות לחיבור מים רגילים (אפילו שאובים) למאגר מי גשמים כשרים:

• בור אוצר של מי גשמים — מאגר שמכיל ארבעים סאה ויותר ממי גשמים כשרים.
• השקה — חיבור בור הטבילה לבור האוצר דרך נקב כשיעור, כך שמי הטבילה נחשבים כמחוברים למי הגשמים הכשרים.
• זריעה — הזרמת מים רגילים לתוך בור מי הגשמים, באופן שהם 'נזרעים' ובטלים במי הגשמים.

הקפדה יתרה

חשוב להבין שכל הפרטים הללו — מהו שיעור הנקב להשקה, כיצד מזרימים מים בזריעה, ומהו צינור כשר — נתונים בדקדוקים רבים ובמחלוקות פוסקים. טעות קטנה עלולה להפוך מקווה לפסול. לכן בניין מקווה ופיקוח עליו נעשים אך ורק על ידי רבנים מומחים בתחום.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.